מדריך לגיל השלישי

בישראל אזרחים ותיקים רבים זכאים להטבות שונות על-פי החוק, אך רבים אינם יודעים את זכויותיהם. חשיבות החוק הזה היא לא רק בהכרה בתרומתם של האזרחים הוותיקים למדינה בשנות פעילותם אלא אף בשל העובדה המצערת: רבים סובלים ממחסור כלכלי, והנאות רבות – שירותים בתחומים שונים – נמנעות מהם.

במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות נגד חברות המשווקות שירותי רפואה דחופה (הכוללים, למשל: מנוי להזמנת רופא לבית, שירותי אמבולנס, לחצני מצוקה). התלונות מעלות חשש להטעיה ולניצול חולשתם של קשישים וחולים כדי להחתים אותם על חוזים ארוכי טווח, וסירוב לבטל עסקה ברוכלות בניגוד לחוק. כיצד ניתן להימנע ממצבים כאלה? מה אפשר לעשות כדי להשתחרר מהחוזה אם כבר נחתם?

ביום 12.10.08 נכנס לתוקף תיקון לחוק הגנת הצרכן בנושא התנתקות משירותים מתמשכים. התיקון לחוק אוסר על העוסק להמשיך ולחייב צרכן אשר הודיע על רצונו להתנתק מהשירות.

צרכנים רבים תלויים בתחבורה הציבורית (בעיקר באוטובוסים וברכבות),ולכן יש לתחבורה הזאת השפעה  עצומה על ציבור הצרכנים. היקף השימוש בה והשעות שמבלים באמצעי התחבורה השונים משפיעים גם על איכות חיי הצרכנים. תנאים נאותים ושירות ראוי יכולים להקל על צרכנים אלו. איחור במועדי הנסיעות פוגע ביכולת הציבור לתכנן את זמנו ויכול אף לגרום לפגיעה כלכלית  בהם - אובדן שעות עבודה ושיבושה.

ביטוח סיעודי מעניק ביטחון כלכלי מסוים במקרה שבו המבוטח לא יוכל לדאוג לעצמו בשל מצבו הבריאותי הירוד מאוד – מצב סיעודי. ביטוח מסוג זה יאפשר לקבל סיוע כספי מחברת הביטוח  (תגמולי ביטוח או תשלום הוצאות ישירות למוסד הסיעודי), כדי לשלם את הוצאות הטיפול (או חלק מהן ) הגבוהות במיוחד ( 5,000 ₪ עד 10,000 ₪ ואף יותר )

ביום 28 בספטמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק: הגנת הצרכן. מטרות התיקון לחוק:
1.   למנוע עיכוב של צרכן בביתו בהמתנה ממושכת לטכנאי.
2.   לשפר את השירות לצרכן.
3.   התיקון לא רק מגביל את זמן ההמתנה של הצרכן לטכנאי אלא גם מחייב את העוסק לפצות את הצרכן במקרה של איחור .
מידע נוסף

רבים משלמים בשיק עבור מוצרים שהם רוכשים. ובמקרים שהמוצר אינו מסופק באופן מידי, רבים נוהגים לכתוב על השיק תאריך עתידי – לאחר מועד האספקה. הם מניחים שכך הם מבטיחים את עצמם מפני אי האספקה במועד, וכן שהם יוכלו לבטל את השיק, אם בית העסק לא יספק את התמורה.

רכישה באינטרנט, בטלפון לאחר עיון בקטלוג שנשלח בדואר או על סמך פרסום בעיתון, היא רכישה שבמהלכה אין מגע ישיר בין המוכר לקונה, והקונה לא יכול לראות ולבדוק את המוצר המוצע.

בפברואר 2009 פורסמו  תוצאות בדיקה חדשנית שנערכה במכון וולקני. התוצאות  מגלות כי מה שנכתב על אריזות מוצרים אינו בהכרח נכון. למשל: מוצרים שנכתב על אריזתם כי הם מכילים "רכיבים טבעיים בלבד" מכילים רכיבים לא טבעיים; "מנה חמה" של אוסם, שנכתב עליה שהיא פרווה,  מכילה חלבוני חלב, וכדומה.  מה באמת אומרות התוויות על המוצרים?

 ייעוץ והכוונה לבית אבות >>