המועצה > סוגיות צרכניות > כל הסוגיות הצרכניות > איחורים בתחבורה הציבורית

איחורים בתחבורה הציבורית

צרכנים רבים תלויים בתחבורה הציבורית (בעיקר באוטובוסים וברכבות), ולכן יש לתחבורה הזאת השפעה  עצומה על ציבור הצרכנים.
 
היקף השימוש בה והשעות שמבלים באמצעי התחבורה השונים משפיעים גם על איכות חיי הצרכנים. תנאים נאותים ושירות ראוי יכולים להקל על צרכנים אלו. איחור במועדי הנסיעות פוגע ביכולת הציבור לתכנן את זמנו ויכול אף לגרום לפגיעה כלכלית  בהם - אובדן שעות עבודה ושיבושה, ובלשונו של ביהמ"ש (בת"ק 311/07 מגנצא נ' אגד): לצרכן "הזקוק לדבריו לתחבורה ציבורית, עומדת הזכות לדעת כמעט בוודאות, שבהגיעו בזמן לתחנה, לפי לוח הזמנים של הנתבעת, ייאסף בשעה היעודה, כך שיוכל להגיע בשעה צפויה מתוכננת, למקום יעדו" .

 
חשוב להדגיש כי נושא זה הוא בעל חשיבות  גדולה מאוד. כולנו מודעים לעומס בכבישים, לפקקים  ולהיעדר מקומות חניה בעיר, וכדי להקל במעט על כל אלה קובעי המדיניות מעודדים את הציבור  להשתמש בתחבורה הציבורית.
 
סעיף 399(א), לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, בפרק "חובות בעל רישיון" קובע כי: "בעל רישיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרישיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצורכי הציבור".

על מפעילת התחבורה הציבורית חלה חובה להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית, ולוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ליעדם מקפידים על מסלולי הנסיעה, כפי שנקבעו ופורסמו. במקרה שהחברה לא מילאה חובה זו היא תישא באחריות.

בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את חברות האוטובוסים לשלם פיצויים לצרכנים שנאלצו להמתין לאוטובוסים שלא הגיעו לתחנות בהתאם ללו"ז הקבוע. גובה הפיצוי שנקבע ע"י בתי המשפט שיקף את חומרת האיחור ואת תדירותו.

 

 
דוגמאות לפסקי דין
 
 
תק (י-ם) 2572/07 וילגה אליהו נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

התביעה עסקה בשאלה האם התובע זכאי לפיצוי בשל אי הגעה של אוטובוס לתחנה. לטענת התובע, מדריך קבוצה של 16 בני נוער, הוא בדק מבעוד מועד מתי הקו אמור לעצור בתחנה, אך האוטובוס לא הגיע ולאחר 5 שעות המתנה הזמין התובע הסעה פרטית לקבוצה.

מפעילת התחבורה הציבורית טענה שעל פי תנאי הרישיון הקו לא עובר ולא עוצר בתחנה שבה המתינה הקבוצה אלא לפי ה"צורך". בית המשפט לא השתכנע מהנימוק והעלה תמיהה לגבי ה"צורך" של הממתינים בתחנה..
בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של 305 ₪ בשל הנזקים שנגרמו לו – החזר כרטיסיות שנקנו מראש, הסעה פרטית, הוצאות טלפון למודיעין הנתבעת) וסך של 1,200 ₪ עבור הוצאות משפט ועוגמת נפש.

תק (י-ם) 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ.

בית המשפט לתביעות קטנות בחן את חובתה של מפעילת התחבורה הציבורית להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית לפי תנאי הרישיון במסגרת תק (י-ם) 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ.

בית המשפט קבע כי יש לנוסעים המשתמשים בתחבורה ציבורית זכות לדעת כי הם יכולים לתכנן את זמנם כיאות, לדעת מתי יצאו לדרכם ובעיר מתי יגיעו ליעדם. עוד נקבע כי ההקפדה על תנאי הרישיון הנה אינטרס לאומי משום שמבחינה חברתית השימוש בתחבורה ציבורית עדיף שכן הוא מפחית את העומס בכבישים, ממעיט זיהום אויר ומוריד את כמות תאונות הדרכים.

"קווי שירות שאינם יוצאים בזמן, משנים את מסלולם וכיוצ"ב, פוגעים בראש ובראשונה בחלקים החלשים של האוכלוסייה, אולם הם גם פוגעים כלכלית בציבור, ומונעים מעבר רצוי לתחבורה ציבורית. אשר על כן, אין מנוס מתגובה ציבורית תקיפה ולעיתים אולי קשה על אי יציאתם בזמן". לאור ריבוי המקרים שעליהם הצביע התובע נפסק לו פיצוי בסך של 17,800 ₪.
 
 

שאלות נפוצות
מהן התלונות העיקריות המתקבלות במועצה לצרכנות?
מי הם הנפגעים העיקריים?
האם אפשר לתבוע פיצויים מחברת האוטובוסים?
האם אפשר לתבוע את רכבת ישראל?