|
 |
סיכום שנת 2014 בצרכנות
המועצה הישראלית לצרכנות מסכמת שנה מלאת אירועים: מכוס קפה ב-5 ש"ח ועד תביעה ייצוגית ב-235 מיליון שקלים
חירות הצרכן
"התקשרות צרכנית איננה חתונה קתולית" – ההכרה בשינוי התפיסה שחוזה צרכני אסור שיכבול את הצרכן לנותן השירות לתקופות ארוכות טווח. אם בעבר, מגמה זו החלה בתחום הסלולר, השנה זה המשיך ליחידות נופש ומכוני כושר. ניכרת המגמה כי בשנים הבאות תחומי התקשרות נוספים יכנסו לרשימה, בה יהיה אפשרי קיצור או שחרור מהסכמים מתמשכים ארוכי טווח.
 אושר החוק לשחרור מיחידות נופש וחדרי כושר: אחרי כמעט 20 שנה, יוכלו 40,000 בעלי יחידות נופש להשתחרר מהעסקאות הכובלות עם "קלאב הוטל", ללא דמי ביטול וקנסות.
הגברת התחרות בתחום שירותי נדידה בסלולר - שיחות וגלישה: עלויות השיחות מחו"ל לישראל והשימוש באינטרנט סלולארי בחו"ל היוו מאז ומתמיד נזק כבד בארנק של הנוסע לחו"ל. הרפורמה המוצעת בתחום זה, תאפשר ללקוח לבחור את ספק השיחות שלו בחו"ל בין כל ספקי הסלולר בארץ- בניגוד למצב הנוכחי שבו לקוח של חברה סלולארית מחויב לרכוש ממנה את חבילת השיחות באופן בלעדי.
זמנו של הצרכן
"זמן - יקר ושווה כסף" –שנת 2014 התאפיינה גם בעליית החשיבות של השירות לצרכן. בנוגע לספקי שירות בתחום התקשורת והסלולר, הוכרה החשיבות כי אל לו לצרכן להמתין עד אין סוף לקבלת מענה טלפוני בסיסי. זאת מתוך הגישה שגם זמן הוא כסף, ובמקרי קיצון הוא שווה הרבה כסף לצרכן. מגמה זו התחילה ואף תמשיך בשנה הבאה, גם ביחס לזמני המתנה למובילים וספקי שירות שונים בבית הצרכן.
על מנת למנוע המתנות-שווא של הצרכן בביתו, ובהמשך ל"חוק הטכנאים", על החברה ששולחת הטכנאי להתקשר ממספר מזוהה, עמ"נ שהצרכן יוכל לחזור אליה טלפונית.
זמני המתנה של הצרכן למוקדי שרות –חוק "3 דקות": השנה, הורחב החוק המחייב מענה אנושי לשירות לקוחות בחינם ותוך 3 דקות למוקד השירות (בעבר רק במקרה של תקלות וליקויים) לכלל סוגי השירותים, גם בבירור נושאים כספיים.
לאור היקף התלונות נגד הוט בעניין רמת השירות וזמני המתנה לתיקון תקלות ובמוקד הטלפוני, המועצה לצרכנות קראה למועצה לשידורי כבלים ולווין להפחית זמנית את עלות החבילות למנויים.
כספו של הצרכן
"כוס קפה לא חייב לעלות 18 ₪" - אנו עדים לתהליך הדרגתי בו ציבור הצרכנים מבין כי הוא מהווה כוח משפיע על הכלכלה ויכול בעצמו לחולל שינוי.
דוגמא מובהקת לכך הוא סיפור "קופיקס" ועוסקים נוספים שקמו אחריה בדמותה. רעיון זה אף ממשיך להתפשט לעבר מוצרי צריכה נוספים: כגון חומרי ניקוי והלבשה. בשנת 2015 תוקם רשת סופרמרקטים במרכזי הערים - "סופר קופיקס", שתציע את כל מוצריה במחיר אחיד של חמישה שקלים.
שנת מאבקים/מחאות – מחאת מילקי, מאבק צליאק, מחאת הפלפלים, מאבק של צרכנים בחיפה ובקרית יובל - הציבור מוחה כנגד המחירים הגבוהים ומשתף ברשתות החברתיות.
אושר חוק המזון - מטרת החוק היא הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.
ההפסדים הגדולים של ענקיות הקמעונאות (שופרסל ומגה), לצד הגברת התחרות והורדת המחירים בכל רשתות המזון (טיב טעם, שופרסל ומגה), זאת כתוצאה משינוי הרגלי הצריכה של הציבור בישראל בגלל יוקר המחיה והשוואות המחירים.
הוזלה של סל מוצרים בסיסי בעקבות בדיקות מתמשכות של סמ"ל (סיירת המועצה לצרכנות) – הרשתות מתחרות על המחיר והצרכנים יותר ויותר משווים מחירים.
ההתערבות השלטונית להוזלת מחירי המזון והמשקאות בבתי חולים, שדה התעופה וברכבת ישראל (קהל שבוי).
הכנסת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח מחירים.
התגברות התחרות בשוק הסלולר- מחירי החבילות צונחים, לצד שיטות בעייתיות בהן החברות מנסות להגדיל את רווחיותן (סיפור הטאבלטים בחינם).
פער התיווך בירקות ופירות - המועצה לצרכנות בשיתוף התאחדות האיכרים הגישו הצעת חוק להגבלת מרווח השיווק בירקות ופירות.
הגברת שיווקו של המותג הפרטי בקרב רשתות המזון (במיוחד שופרסל).
תביעה ייצוגית כנגד תנובה על סך 235 מיליון ש"ח - המועצה לצרכנות תובעת את תנובה וטוענת כי ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בתחום מוצרי החלב, על מנת לגבות מחירים מופרזים בגין מחירי הגבינה הצהובה הארוזה שיצאו מפיקוח ממשלתי.
מעורבות שלטונית במחיר מוצרי הצריכה הבסיסיים (משק החלב, פירות וירקות) ומעבר להכנסת יותר מוצרים לפיקוח מחירים.
הליכים משפטיים לקידום האינטרס הצרכני
פרשת איקיוטק - למעלה מ-100,000 צרכנים קיבלו דרישות תשלום עבור שרותי תוכן, שלא היו מודעים להם. המועצה לצרכנות הגישה תביעה ייצוגית כנגד איקיוטק וכן היתה שותפה להצעת חוק שתגביל משלוח מכתבי עו"ד ללא הוכחת החוב ע"י החברה.
פרשת אי-דיגיטל – המועצה לצרכנות הגישה תובענה ייצוגית נגד אי-דיגיטל ו אי-קון גרופ בגין סירוב לספק חלקי חילוף למוצרי אייפד ואייפוד, מה שאילץ את הצרכנים לרכוש מוצר אחר או לוותר על התיקון והמכשיר שלהם.
ביטול התנאים המקפחים של הצרכן בחוזה בבית הדין לחוזים אחידים: המועצה לצרכנות הגישה בקשה לביטול תנאים מקפחים בחוזה האחיד של "מכללת פסגות" וכן התייצבה לצד הצרכנים בתיק אחר, בו ביקש "השטיח המעופף" לאשר את החוזה האחיד, וביקשה לבטל או לשנות מספר גדול של תנאים מקפחים.
חוק העיצומים הכספיים - החל מינואר 2015 תוכל הרשות לסחר הוגן להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על חוק הגנת הצרכן.
מצב ההגינות
מטרתו של מדד ההגינות, שפיתחו המועצה לצרכנות ומינהל מחקר וכלכלה, הינו מתן כלי לציבור הצרכנים בישראל לאמוד את מצב ההגינות בבתי-העסק ובכך לבצע רכישות מושכלות, ולשפר את ההגינות בחיי המסחר בישראל. הגינות הינה התנהלות ישרה ושקופה של עוסק כלפי צרכן בלא לנסות להטעותו או לנצל לרעה את חולשתו או מצוקתו.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג: "שנת 2014 הייתה שנה עשירה בהתפתחויות צרכניות, ואנו מקווים כי מגמה מבורכת זו תימשך גם בשנת 2014 עם כינונה של כנסת חדשה. עם זאת, מעשרות אלפי התלונות המגיעות למועצה הישראלית לצרכנות ומאבחון של תופעות סדרתיות של פגיעה בצרכנים, צר לנו לקבוע כי רמת ההגינות במגזר העסקי לא השתפרה בשנה האחרונה. מדובר במאפיין החוזר על עצמו בתחומי משק שונים ובאופנים שונים, לפיו שם המשחק הוא ניסיון לגרוף רווחים בלתי הוגנים תוך ניצול תמימותם, אי ידיעתם או מצוקתם של הצרכנים. מול תרבות בלתי מכובדת זו המועצה לצרכנות לא הסתפקה בסיוע לצרכנים בהשבת זכויותיהם מול בתי העסק שפגעו בהם, אלא גם פעלה בחזית רחבה הרבה יותר נגד התופעות הפסולות : היא פיתחה ביחד עם מנהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה את מדד ההגינות, יזמה הצעות חוק שונות להגברת ההגנה השלטונית וביצעה תחקירים רבים שהציגו לציבור את האופן בו פוגעים בו או מרוויחים שלא בצדק על חשבונו. המועצה גם יזמה עם משרד החינוך תכנית רב שנתית בנושא חינוך להגינות, שתלמד מכתה ג' ועד י"ב, כדי להבטיח את שיפור רמת ההגינות בקרב בעלי העסקים ונותני השירותים של המחר". |
|
