המועצה > סוגיות צרכניות > כל הסוגיות הצרכניות > מוצרים מזויפים - כיצד ניתן להיזהר ומה ניתן לעשות?

 

מוצרים מזויפים - כיצד ניתן להיזהר ומה ניתן לעשות?

 

שירות

 

במועצה לצרכנות מתקבלות פעם בפעם תלונות נגד אתרי מכירות ישראליים שנטען כי נמכרים בהם מוצרים מזויפים - כלומר מוצרים של מותגים בינלאומיים (משקפיים, הנעלה, ביגוד), כאשר בפועל, המוצר שקיבלו שונה מהמוצר המקורי. תלונות אלה מעלות חשש להטעיה חמורה ולפגיעה בציבור הצרכנים, בנוסף להפרה של דינים שונים: דיני פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר.

 

הנושא אף אסור על פי חוק העונשין ומוסדר במסגרת אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. הסכם טרפיס עליו חתומה ישראל, מחייב אותה לגביר את האכיפה ולשנות את הדינים על מנת להגביר את אכיפת דיני הקניין הרוחני. ישראל אישררה את הסכם טרפיס והפכה אותו לחלק מהדין הפנימי שלה ובמסגרתו נחקק החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני בשנת 1999 כך שיתאים להסכם. בנוסף, בעת חשד לזיוף, בעל הזכות המקורית רשאי להוציא צו מניעה כנגד מי שנחשד בהפצה של זיופים. בארץ, פקודת המכס תוקנה והיא מאפשרת לפקידי המכס לעכב סחורה שחשודה כמזויפת אולם אין הוראה המחייבת השמדה של המוצרים המזויפים, והיו מקרים בהם נמכרו מוצרים שעוכבו במכר במכירה פומבית.

 

יש לציין כי זיופים של מוצרים הם לא עניין חדש. בעבר התמקדו הזיופים במותגים נחשקים על ידי הציבור. כיום אנו נחשפים יותר ויותר גם לזיופים של מוצרים פשוטים יותר, כמו מוצרי צריכה: זיוף תו "כשר", זיוף תקן ( מוצרים שאינם עומדים בתקן בטיחות ) ועוד. זהירות! מוצרים מזויפים אינם בטיחותיים, והם איכותיים פחות מהמוצרים המקוריים.


שאלות ותשובות


מה הנזק הנגרם לצרכנים הרוכשים מוצרים מזויפים?
חשוב מאוד לציין שעסקים לגיטימיים מחויבים לרגולציה, לביקורת ולבקרה המתחייבת מייצור המוצרים ואחסנתם. גורמים המזייפים את המוצרים בדרך כלל מחפשים אמצעים למקסם את הרווחים שלהם, ובריאות הציבור ובטיחותו אינם בראש מעייניהם.


אם ניקח לדוגמה מוצרי צריכה בסיסיים שנמצאו מזויפים, נגלה שלעתים הם יוצרו בתנאי ייצור לא נאותים, או אוחסנו בתנאים לא נאותים שעלולים לפגוע בצרכנים.

אילו דוגמאות למוצרים מזויפים יש בשוק?
הרבנות הראשית לישראל מפרסמת מעת לעת הודעות לציבור על מוצרים שכשרותם זויפה. למשל, פורסם על מוצרי בשר מזויפים שנמצאו מאוחסנים בניגוד לחוק, מה שעלול, מעבר לחשש מאכילת בשר טרף, גם להוות סיכון לבריאות הצרכנים שרוכשים אותו. חשוב לציין כי הזיופים הם של מותג שמוצריו איכותיים, וכי בדרך כלל מי שמזייף מוצרים אלה גם מציג אותם באופן מטעה לצרכנים. למשל, מציג אותם כמוצרי בשר ללא תוספת מים, אף על פי שאינם כאלה  והצרכן לא יכול לדעת זאת.

 

האם גם מוצרים אחרים עלולים לפגוע בצרכן?
על פי הפרסומים באמצעי התקשורת קיימים זיופים שונים  העלולים לפגוע פגיעה כלכלית בצרכן. ככל שהמוצר מזויף בצורה טובה יותר, כך  דורשים עבור הזיוף סכום גדול יותר, בעוד המוצרים המזויפים לא אחת איכותיים הרבה פחות. קיימים גם מוצרים שאינם עומדים בתקן ועלולים לפגוע,  למשל מוצרים לתינוקות. הקו המנחה את הזייפן הוא מקסום רווחים, הוא אינו מוטרד כלל מבטיחות הצרכן.

 

מה היקף הזיופים?
קשה  להעריך במדויק, אבל מעת לעת מתפרסמות הערכות  שמדברות על זיופים בהיקף  של יותר ממיליארד שקלים בשנה. זיופים אלה  גורמים הפסד עצום לעסקים הלגיטימיים שמנסים לעמוד בתקנים, בדרישות  החוק ובכללי צרכנות נאותים. מבדיקת 'מעריב' בדצמבר 2019 עולה כי שעון אחד מתוך ארבעה הוא מזויף. מדובר בתעשיית זיוף שמגלגלת סכומי עתק מדי שנה והקורבנות הם הצרכנים, שמשלמים אלפי שקלים על שעונים באיכות זולה וללא אחריות.

 

באילו מוצרים מדובר?
בעצם, כל מוצר מוצלח מהווה פוטנציאל לזיוף. דוחות הרבנות הראשית מלמדים על זיופי בשר טריפה והצגתו ככשר, זיוף שמנים והצגתם כשמן זית. לאחרונה פורסם על סוכר של חברת סוגת שזויף, סוללות, נעליים של מותגים שונים, ועוד ועוד.

 

מה הצרכנים יכולים לעשות?
ראשית, חשוב להיות ערניים, ובמיוחד יש לשים לב כאשר קונים מוצר שרגילים לרכוש ומגלים שינוי באריזה. כמו כן, אפשר להתעדכן למשל באתר הרבנות הראשית על עדכוני הכשרות, ולהעדיף רכישת  מוצרים במקומות מוסדרים. יש לתת את הדעת למחירים זולים במיוחד, ובכל מקרה של חשש אפשר לפנות ליצרן ולברר אצלו את מקוריות המוצר.

 

מנכ"ל המועצה לצרכנות: “מדובר בתופעה חמורה הפוגעת הן בציבור הצרכנים והן ביצרנים. המועצה לצרכנות קוראת לגורמי האכיפה לפעול בהקדם על מנת לעקור את התופעה מהשורש. בנוסף, המועצה לצרכנות מקדמת הסדרה מתאימה, בדומה להסדרה הקיימת באירופה, שם נקבע כי המוצרים המזויפים שנתפשים על ידי המכס עוברים הליך השמדה, ברוב המקרים ללא צורך בצו בית משפט".