תיאור המקרה:
מ', קשישה בת 85, מנויה שנים רבות ב "מפעל הפיס". באחד הימים פנתה אל מ' טלפנית, שהזדהתה כנציגת "מפעל הפיס", וביקשה לאמת את פרטיה האישיים ואת פרטי כרטיס אשראי. בתמימותה מסרה מ' את הפרטים האלה והסכימה לחדש את המינוי.
החברה החלה לחייב את חשבונה. בדיעבד, התברר למ' כי היא חויבה בגין מנוי נוסף לחברה פרטית, המשווקת מינויים להגרלות "מפעל הפיס", והבינה כי עשתה את העסקה תוך הטעיה.
החברה דחתה את דרישת מ' לבטל את העסקה, והיא פנתה אל המועצה הישראלית לצרכנות.
הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל עו"ד דליה רסקאי מן המחלקה המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות. היא פנתה אל החברה ודרשה לבטל את דרישות התשלום ואף לבטל את ההסכם לאלתר.
מנכ"ל החברה הכחיש את כל טענותיה של מ'. הוא טען כי העובדים אינם יודעים את גיל הלקוח, שהם פונים אליו טלפונית, וכן הם אינם מציגים עצמם כנציגי "מפעל הפיס". עוד טען מנכ"ל החברה כי הטלפנית לא התחזתה לנציגת "מפעל הפיס" והסבירה היטב למ' כיצד החברה פועלת.
התוצאה:
בעקבות דרישת המועצה הישראלית לצרכנות לבטל את ההסכם, הסכים מנכ"ל החברה לבטל את ה"חוב" לפנים משורת הדין ומפאת גילה המתקדם של מ'.
