שאלות ותשובות

מהו המידע שרוצות חברות מסחריות לאסוף עלינו?

החברות מעוניינות לאסוף עלינו כמה שיותר מידע, מכל סוג שהוא, שיכול לשמש אותם היום ובעתיד לצורך שיווק מוצריהם. הן פונות אלינו בבקשה לקבל מידע, במיוחד מידע פרטי, שקשה להשיג אותו בדרך אחרת.

מהו מידע פרטי?

כל מידע המספק נתונים על אישיותו של אדם, על מעמדו האישי (לרבות קשרי משפחה), מידע על חייו האינטימיים - מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונותיו.

מה הנזקים שיכולים להיגרם מחשיפת מידע פרטי לחברות מסחריות?

חברות מסחריות צוברות מידע עלינו  מכמה מקורות. הן מצליבות את המידע ושומרות  אותו במאגרי מידע, אשר מידת האבטחה שלהם אינה ידועה לנו. מידע זה עלול לדלוף החוצה ולשמש גורמים אשר מעולם לא התכוונו להגיע אליהם, כגון גורמים פליליים, ביטחוניים (לדוגמה, ההאקר הסעודי) וגם גופים מסחריים אחרים שלא התכוונו למסור להם מידע.

לדוגמה, ידוע שחברות ביטוח מעסיקות חוקרים פרטיים העלולים לגלות עלינו מידע, בין היתר מידע שהעלינו לפייסבוק, שיכול להזיק לנו בתביעה נגד הביטוח. לדוגמה, תמונות של התובע רוקד במסיבה בשעה  שהוא טוען לבעיות גב קשות.

האם  במידע הפרטי עלי ועל בני משפחתי יש פרטים רגישים יותר מאחרים?

בניגוד לתפיסה הרווחת, המידע הרגיש ביותר הוא לא מספר כרטיס האשראי, אשר מבוטח ואפשר להחליפו, אלא דווקא מספר תעודת הזהות שלנו. זהו מידע יחיד ומיוחד ואותו  אי אפשר להחליף גם כאשר "נגנבת הזהות" ואדם אחר מסתובב עם תעודת זהות מזויפת  בעלת המספר שלנו.

כמו כן, מידע רפואי נחשב למידע רגיש במיוחד, מידע אשר קיים סיכוי שבעתיד מישהו עלול להשתמש בו לרעה. למשל הוא יכול לפגוע  בסיכויים לקבלה לעבודה (אם לקחת תרופות מסוימות, או חלית במחלות מסוימות וכדומה).

מדוע נחוץ לחברות מידע עלינו?

החברות משתמשות במידע עלינו לצורך יצירת פרסום ממוקד וכן כאמצעי  לגיוס צרכנים נוספים מקרב המכרים שלנו. פרסום ממוקד משתמש במאפיינים האישיים הידועים לחברות עלינו באופן  מיוחד. מידע זה מאפשר  לחברות לפלח אותנו ולשלוח לנו פרסום למוצרים  שנראה להן שאנו נהיה מעוניינים לקנות. בכך הן מתכוונות להקטין את ההתנגדות שלנו לפרסום ולשכנע אותנו לרכוש את המוצר. 

מה רע בפרסום ממוקד?

פרסום נועד לתת לצרכן מידע ואפשרויות בחירה. ככל שהפרסום  מתמקד יותר מאפיינים האישיים שלך, מצטמצם המידע שאתה מקבל, ומגוון האפשריות שלך קטן. זה נותן יתרון לחברה ש"מכירה" אותך על פני חברות אחרות, שאין להם מידע עליך ואולי היו יכולות להציע הצעות יותר מתאימות וטובות יותר. כך נפגע חופש הבחירה שלך.  כמו כן, פרסום ממוקד נועד בין היתר להתגבר על קשיים והתנגדויות שצרכנים מעלים בעת המכירה, ובכך להגדיל את הסיכוי שאנו "ניכנע" ונקנה גם אם אנו לא זקוקים למוצר או לשירות.

באילו דרכים חברות מסחריות צוברות עלינו מידע?

הדרך הנפוצה לצבור מידע על צרכנים היא חברות במועדוני לקוחות. דרך זו מאפשרת לחברה לפלח את הקניות שלנו ולנסות ולחזות מהם המוצרים הבאים שנרצה לקנות. כמו כן הן אוספות  עלינו מידע באינטרנט, ברשתות חברתיות וכדומה, מידע ממאגרי מידע שאנחנו התרנו בעת הרישום למכור  את המידע עלינו לצדדים שלישיים. גם  המידע שאנו מוסרים לחברה בטלפון בעת ביצוע ההתקשרות נשמר לא אחת, לפעמים גם בניגוד לדין. ישנן חברות המתעדות את הפניות שלנו לבית העסק במקרים של תלונות או בירור הצעות וכדומה.

ישנם עוסקים שאוספים את המידע גם בדרכים לא חוקיות, כגון רכישת מידע ממאגרי מידע של גופים אחרים בניגוד לדין.

לדוגמה: במועצה לצרכנות התקבלה תלונה של משפחה אבלה שמיד לאחר היציאה מבית הקברות החלה לקבל פניות טלפוניות מבוני מצבות שונים. בדיעבד הסתבר שאת הפרטים מסר עובד בחברת קדישא באותו בית קברות.

במקרה אחר התלונן אדם שלאחר אשפוזו בבי"ח ניגש אליו נציג מטעם חברת אמבולנס והציע שירות הסעה הביתה באמתלה שהוא חלק מצוות בית החולים, וכי אותו אדם זקוק להסעה הביתה באמצעות אמבולנס. הפנייה נעשתה תוך שימוש בפרטים האישיים של האדם - מצב בריאותו, מספר הזהות שלו וכדומה. 

האם המידע שהעלתי לפייסבוק, או לרשת חברתית אחרת, חשוף לחברות מסחריות?

חברות מסחריות אשר עשית להם "לייק" או שנכנסת לעמוד שלהם חשופת  יכולות להגיע לכל המידע שהעלית לפייסבוק והוא חשוף לחברים, אם לא הגבלת את חשיפת המידע מראש. הן אוספות את המידע על מנת לשווק תוכן פרסומי ממוקד עבורך, ועמוד הפייסבוק שלך משמש  כמקום לפרסום לחבריך ללא כל תמורה.

האם עלול להגרם נזק מהעלאת  תמונות או מסירת פרטים על ילדי במסגרת תחרויות ופעילויות באינטרנט, נושאת פרסים והנחות?

בהחלט כן, אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להיזהר מזרים, ובפועל אנחנו חושפים אותם ואת הנתונים עליהם לאיסוף במאגרי מידע שאחרים יכולים לעשות בהם שימוש שיפגע בהם. בין היתר, תמונות שהעלינו ברשתות חברתיות עלולות להתגלגל לשימוש באתרי פורנו ילדים, איסוף פרטים מכמה מקורות עלול לגלות היכן הילדים גרים, לאיזה בי"ס הולכים וכדומה  ולשמש "מודיעין" עבור פעילות עבריינית פדופילים וגורמים עוינים אחרים.

האם  אפשר להתנות מתן הנחה או הטבה באי מתן פרטים אישיים (חברות במועדון לקוחות)?

כיום אין איסור על בקשת מספר זהות כתנאי לקבלת שירות. עלינו כצרכנים להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה אם מסירת המידע כדאית. בימים אלה עובדת הרשות למשפט וטכנולוגיה על הנחיות מחייבות בנושא. טיוטה שפורסמה להערות הציבור מבחינה בין מצב שבו אין צורך במסירת הפרטים לצורך ביצוע העסקה או מתן השירות לבין מצבים שבהם אין מנוס מהזדהות בתעודת זהות. למשל, כיום הצעת מחיר של חברת ביטוח מותנית במתן מספר זהות, ועל פי הכללים החדשים המוצעים התניה זו תהיה לא כדין. מאידך פנייה לחברת ביטוח במקרה של אירוע ביטוחי תחייב הזדהות  במספר זהות.

כיום הצרכן חייב לתת את מספר תעודת הזהות בביצוע עסקת אשראי בטלפון או באינטרנט. האם מותר לבית העסק לשמור את המידע?

בעיקרון לבית העסק אסור לשמור את המידע שמסרנו, והוא יכול להשתמש בו רק לצורך העסקה  המסוימת.

פנה אלי בית עסק שלא היה לי שום קשר איתו, וידע עלי פרטים אישיים, כגון שמות ילדי והגילאים שלהם, מצב משפחתי, נטייה מינית, דת וכדומה. מה עלי לעשות?

בכל מקרה של חשש לפגיעה בפרטיות מומלץ לפנות בתלונה לרשות למשפט וטכנולוגיה האחראית על טיפול בהפרות של חוק הגנת הפרטיות.