גביית דמי כניסה לחופי רחצה

כל רשות מקומית שבתחומה יש חוף מוסדר חייבת לספק כמה שירותים בסיסיים : שירותי הצלה , שירותי ניקיון , בתי שימוש, מים לשתייה וכד'. יש חופים שניתנים בהם שירותים נוספים.
בחופים שניתנים בהם שירותים נוספים, רשאית הרשות המקומית לגבות תשלום עבור כניסה לחוף. המחיר המרבי שנקבע  הוא 10 ₪ לאדם, ועל פי החוק הרשות צריכה ליידע את הציבור  באמצעות שלט גדול וברור  בדבר התנאים וההגבלות לתשלום.

החוק אוסר גבייה של דמי כניסה לחוף, אלא אם כן נקבע חלק סביר של אותו מקום שהגישה אליו נוחה לכניסה – בלי תשלום. החוק תוקן בשנת 2008 באופן הקובע, שילדים מתחת לגיל 13 אינם חייבים בתשלום גם בחופים שנקבעו להם דמי כניסה, ועבור ילדים בגילאים שבין 13 לבין 17 דמי הכניסה לא יעלו על עשרה שקלים .

הרשויות חייבות  לספק תחנות הצלה, חוף נקי, תחנת עזרה ראשונה, מלתחות, בתי שימוש, פחי אשפה, מקלחות פתוחות וברזים לשטיפת רגליים, וכן להפעיל צוות פקחים שישמרו על ההנאה שנוכל להפיק משהות על החוף.
רבים מהאזרחים  באים לחופי הים  כדי לנוח, להשתזף או לבצע פעילות שקטה. מכיוון שכך, הדין קובע שכדי לא להפריע לכל סוגי הפעילות  בחוף, ייקבע בכל  חוף רחצה מקום מיוחד ומגודר למשחקי כדור ולספורט. כך המשחקים לא יפריעו למעוניינים לנוח ולבלות בשקט.

בחוף מסודר יש מציל אחראי ויש פקחים עירוניים.  מילוי ההנחיות של המציל זה לא רק חובה אלא גם מצווה  למניעת פיקוח נפש.
הדין קובע  שכאשר נראה  דגל שחור על סוכת המציל, הרחצה אסורה, והפרת ההוראה עלולה לחייב את האזרח בקנסות.

המציל מוסמך בדין לצוות על מתרחצים לצאת מהמים, אם לדעתו מדובר בסכנה או בהפרעה למתרחצים אחרים, ולנקוט כל אמצעי שיבטיח את ביטחונו של הציבור.

לרשימת חופי רחצה מוכרזים לרחצה בישראל, כולל אלו שבתשלום, ניתן להוריד את הקובץ המצורף (מעודכן לאפריל 2013)