חדשות המועצה

בחודש יוני 2019 בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת שושנה אלמגור) אישר תביעה ייצוגית של המועצה הישראלית לצרכנות נגד תנובה, בגין גביית מחיר מונופוליסטי מופרז עבור גבינה צהובה ארוזה בשנים 2014-2007. תנובה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שהדיון בה עוכב עד להכרעה בתיק גפניאל נ' החברה הישראלית למשקאות, שבו נדונה לראשונה עילת המחיר המונופוליסטי המופרז.

לאחרונה בית המשפט העליון (השופטת בדימוס ענת ברון) דן בבקשת רשות הערעור של תנובה, דחה אותה והותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי, לאשר את התביעה כייצוגית תוך שהוא מדגיש כי תנובה כלל לא טענה כי עליית המחיר נבעה מעליית הוצאות הייצור.

המועצה טוענת בתביעתה כי תנובה ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בתחום מוצרי החלב, על מנת לגבות מחירים מופרזים בגין מחירי הגבינה הצהובה הארוזה שיצאו מפיקוח ממשלתי, וגרפה לכיסה את כספי הצרכנים.

התביעה מבוססת על חוות דעת כלכלית של פרופסור יוסי שפיגל, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. מחוות הדעת שהזמינה המועצה, עולה כי הרווח העודף של תנובה עומד על כ-235 מיליון ש"ח.

בעבר, מחירי הגבינה במשקל ומחירי הגבינה הארוזה היו תחת פיקוח, ונקבעו בהתאם לעלות הייצור בתוספת רווח. באותה תקופה הגבינה הארוזה עלתה כ-24% יותר מהגבינה במשקל. בשנת 2007 הוסר הפיקוח על הגבינה הארוזה. תוך זמן קצר תנובה העלתה את מחיר הגבינה הארוזה, עד שמחיר זה הגיע ל-124% יותר (!) ממחיר הגבינה במשקל, שנותר תחת פיקוח ממשלתי.

המועצה לצרכנות טענה כי תנובה יכלה להשיג מחיר זה רק באמצעות ניצול לרעה של המעמד המונופוליסטי שלה בשוק מוצרי החלב. טענות אלה נתמכות בחוות הדעת של פרופסור שפיגל.

בהליך המשפטי התברר כי המהלך של הזנקת מחירי הגבינה הצהובה נעשה על בסיס דוח שהכינה חברת הייעוץ McKinsey & Company עבור תנובה בשנת 2008. בדוח נקבע כי נוכח רמת התחליפיות הנמוכה בין גבינה ארוזה לגבינה במשקל (שמחירה נותר תחת פיקוח), תנובה יכלה להעלות באופן משמעותי את מחיר הגבינה הארוזה, ולהפיק מכך רווחי עתק. תנובה פעלה בהתאם להמלצה זו.

הגבינות הכלולות בתביעה הינן גבינת עמק (200 גרם ו-400 גרם), גלבוע, גוש חלב וטל העמק. בתקופת התביעה ציבור הצרכנים שילם על הגבינות הצהובות באריזה (הכלולות בתביעה) סך של כ-1.3 מיליארד שקלים.

המועצה מיוצגת על ידי עוה"ד גיל רון ונדב מיארה ממשרד גיל רון קינן ושות'.