המועצה > חדשות ועדכונים > ארכיון כתבות > ארכיון כתבות 2013

ארכיון כתבות 2013

תאריך: 31/12/2013

סיכום הדיון בנושא איקיוטק בועדת הכלכלה: המשטרה חידשה את החקירה
נציג המשטרה טען בוועדת הכלכלה כי לפני כשבועיים התחדשה החקירה בפרשת איקיוטק. ח"כ ברוורמן, יו"ר הועדה, דרש מכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לקיים דיון משותף ולטפל בנושא בהקדם; ח"כ טופורובסקי: "ספגתי איומים"; מנכ"ל איקיוטק בן אופק: מי שלא בודק את חשבון הסלולר שלו יכול לבוא בטענות רק לעצמו



 
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה דיון מיוחד בהליכי הגבייה של חברת איקיוטק, על מנת לבחון האם נדרשת מעורבות הרשויות לנוכח הפעולות בהן נוקטת החברה. בפתח הדיון ציין היו"ר ברוורמן כי לפי מה שידוע לוועדה איקיוטק שלחה דרישות תשלום לאלפי ישראלים, שכלל לא יודעים על מה מדובר. הוא הוסיף כי מהדיווחים עולה חשש לכך של הונאה לכאורה. הוא אף הבהיר כי הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומשרד התקשורת, לכנס דיון משותף בנושא ולהגיע להחלטה כיצד להתמודד עם המצב שנוצר. כמו כן דרשה הוועדה מהמשרדים לפרסם הנחיות לציבור, כיצד לנהוג עם דרישות התשלום.


ח"כ בועז טופורבקי, שהחל לטפל בנושא בעקבות פניות רבות שקיבל, אמר כי מדובר במבול של טענות מצד אנשים שקיבלו דרישות חוב מלפני 5 עד 7 שנים, על שירות שרכשו באינטרנט. הוא אף פנה למשרדי הממשלה, התקשורת, המשפטים וביטחון הפנים, אולם לא קיבל תשובה ברורה. ח"כ טופורובסקי אף ציין כי אחד החיובים נשלח לתינוק בגין שירות אליו נרשם יומיים לפני שהוא נולד. לדבריו, הוא ניסה לברר את הטענות מול נציגי חברת איקיוטק במשרדו, אולם ספג איומים ובעקבות זאת פנה לקצין הכנסת והגיש תלונה במשטרה. ח"כ אורלי לוי אבקסיס הוסיפה כי מדובר בניצול ציני על גבם של קטינים, כאשר אין אסמכתאות של חתימת הוריהם.
 
בפני הוועדה הופיעה גם גולדי רוט, אם לנערה שנרשמה לשירות כשהייתה בת 7 ללא כל אישור מההורים. היא סיפרה כי משרד עורכי הדין ששלח לה את דרישת החוב פועל באמצעות איומים בעיקולים. שיר פילצקי, נערה בת 15, סיפרה לחברי הוועדה כי נרשמה לשירות יום לפני שחגגה את יום הולדת התשיעי, ולא קיבלה מאז שום שירות והתברר לה שחתמה על חוזה לכל החיים וכעת דורשים ממנה כ-3,600 שקלים. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, קבל על כך שעסקאות נחתמו עם ילדים ללא הסכמת הוריהם, ואמר כי צריך לחקור כיצד הגיעו לחברה השמות והפרטים של אותם ילדים. "אני מאוכזב קשות מחוסר המעש של משרדי הממשלה, כל אחד מגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה ממנו והלאה", אמר.
 
נציג אגף חקירות ומודיעין המשטרה, רב פקד דרור קלייטמן, אמר כי יחידת הונאה תל אביב כבר חקרה תלונות בנושא, העבירה את החומר לפרקליטות שהחליטה לסגור את התיק. אולם, לדבריו, לאחרונה התקבל חומר חקירה חדש והפרקליטות הנחתה את המשטרה לחדש את החקירה. לדברי רפ"ק קלייטמן, החקירה חודשה לפני כשבועיים. מהפרקליטות נמסר לוועדה כי הם מעדיפים לא להגיע לדיון מאחר שהחקירה נפתחה מחדש.
 
עו"ד דפנה פישר, המייצגת את איקיוטק, טענה כי מי שרצה את השירות של החברה היה צריך לקרוא ולאשר תקנון, כאשר היה ברור לו שהשירות כרוך בתשלום. לטענתה, לאחר האישור התקבלה סיסמה ורק לאחר הקשת הסיסמה באתר ניתן היה לקבל את השירות. לטענתה, ההליך היה לפי הנחיות משרד התקשורת. לעומת זאת, נציגת משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, טענה כי לא היה אישור כזה. מנהל אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, מאיר בן בסט, אף הסביר כי הנחיות ראשונות ניתנו רק ב-2011 ואז המשרד הפקיע את היכולת של איקיוטק להפיק סיסמה והעביר את זה לחברות הסלולר. "אז גם הפסקנו לקבל תלונות מאנשים שטענו שלא נרשמו לשירותים שונים", אמר. עו"ד פישר הוסיפה עוד כי רוב המתלוננים הם טרמפיסטים, ואף טענה כי בין המתלוננים גם אשתו של ח"כ טופורובסקי. ח"כ טופורובסקי הגיב על כך בביטול.
 
השופט בדימוס עו"ד אליהו וינוגרד, שגם הוא מייצג את איקיוטק, אמר כי מי שרוצה לקבל הוכחות יכול לפנות למשרד עורכי הדין ששלח לו את דרישת החוב. ח"כ אורלי לוי אבקסיס אמרה כי מדובר בשינוי נטל הראייה, והסבירה כי אם החברה טוענת שחייבים לה כסף – החובה להוכיח זאת חלה עליה. ח"כ וקנין הוסיף כי גם המסמך שתפיק איקיוטק, אם יש ברשותה כזה, הוא לא חוקי. "החברה החתימה אנשים בתרמית ואני מתפלא על השופט בדימוס שהוא פועל בדרכים כאלה ונותן יד למעשה מרמה של אנשים", אמר ח"כ וקנין.
 
הבעלים של איקיוטק, בן אופק, טען כי החברה פעלה על פי חוק. "מי שלא בודק את חשבון הטלפון שלו, שיבוא בטענות רק לעצמו", אמר. אביו של בן אופק, יום טוב בן שושן, אמר כי הקים את החברה ב-2004 והיא הייתה בבעלותו עד 26 בנובמבר 2008, אז ההרשמה לשירות הייתה בחינם. לדבריו, עד 2008 לא דווח על חייבים לחברה. הוא אף טען כי ב-2008 העביר את החברה לבנו בכפייה ולאחר איומים על חייו, והוסיף: "הוא מסוכן ומומחה לזיופים". נציגת רשות האכיפה והגבייה, ענת הר אבן, הסבירה כי כל גורם שאין לו ראיה בכתב לא יכול לפתוח תיק בהוצאה לפועל, וכי החוק לא מכיר בחתימה דיגיטלית.
 
היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, המשרד לביטחון פנים, משרד התקשורת, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה, לקיים במידי דיון משותף בנושא ולפרסם לציבור הנחיות ברורות כיצד לנהוג עד לבירור סופי של המקרה.

 

 

למדור "נפגעי איקיוטק" ולעדכונים נוספים בסוגיית איקיוטק לחצו כאן