שאלות ותשובות

אם העסק לא מספק את המוצר בזמן, הרי שהפר את התחייבותו, ועליו לתקן הפרה זו. מה פירוש "בזמן"? התקשרות בין צרכן לעסק צריכה להכיל גם את מועד אספקת המוצר (עימדו על כך שבהזמנה יירשם במדויק מתי יגיע המוצר). אם המועד לא קבוע מפורשות, עסק חייב לספק את המוצר תוך זמן סביר בנסיבות העיסקה (זמן סביר- על פי ההיגיון).
אם העסק לא סיפק את המוצר בזמן, הצרכן יכול להודיע לו כי אם לא יקבל את המוצר תוך זמן סביר, הוא רשאי לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את הסכומים ששילם ואף לתבוע מהעסק נזקים שנגרמו לו עקב אי אספקת המוצר. לחילופין, הצרכן יכול לתבוע בבית המשפט את קיום העיסקה על ידי העסק, כלומר לדרוש אכיפתה. במקביל רצוי לבטל תשלומים עתידיים באשראי או בשיקים, ככל שניתן.

לדוגמא: הזמנתם שולחן אוכל, והוא לא סופק בזמן שנקבע. הודעתם לעסק כי אם לא יספק את השולחן תוך זמן סביר תבטלו את העיסקה. העסק נמנע מאספקה, שלחתם לו הודעה על ביטול העיסקה ונאלצתם לרכוש שולחן דומה במחיר גבוה יותר- זכותכם לתבוע מהעסק את ההפרש שנדרשתם לשלם. רצוי, אגב, לשלוח את המכתבים בדואר רשום או בפקס שיש בו אישור משלוח.

בעת מכירת מוצר חשמלי שמחירו מעל 150 ₪ חייב העסק למסור לקונה תעודת אחריות, המבטיחה אחריות של היצרן/יבואן לתקינות המוצר לתקופה של שנה. במסגרת האחריות הצרכן זכאי לכך שהמכשיר יפעל באופן תקין. אם הוא מתקלקל -  זכאי הצרכן לתיקון שלו ללא כל תשלום, גם לא עבור חלפים. 
ומה לגבי מוצרים אחרים? הצרכן זכאי לאיכות סבירה לגבי כל מוצר שהוא רוכש - ארון, דלת, כלי מטבח, שטיח, בגד וכו'. אם המוצר פגום, או שאינו ברמת איכות או בעל תכונות הדרושות לשימוש הרגיל בו - הרי שאינו תואם למוסכם. למשל, כשדלתות הארון אינן נסגרות  כראוי, כשבבגד יש פגם, או כשמתגלים ליקויים חוזרים ונשנים במוצר כלשהו.
רצוי לבחון את המוצר מיד עם קבלתו כדי להודיע לעסק על הפגם, או במקרה שהפגם או הליקוי מתגלים מאוחר  יותר - ליידע את העסק מיד עם גילויים. אם העסק אינו מצליח לתקן את המוצר כראוי או להחליפו במוצר תקין תוך זמן סביר, זכות הצרכן לבחור בין ביטול העיסקה ודרישת כספו בחזרה, לבין דרישת פיצוי בגין קבלת מוצר נחות.

ההסכמה שלך לבצע עיסקה עם העסק מבוססת על כך ששניכם הגעתם לרצון משותף לבצע את העיסקה, בין אם מדובר בקניית מוצר או בכל עיסקה אחרת. אם מתברר כי העסק הטעה אותך, הרי שבעצם לא היה מפגש רצונות אמיתי, כלומר למעשה לא רצית את העיסקה, ובהתאם קיימת לך זכות לבטל את העיסקה. כדי לבטל את העיסקה אתה יכול לשלוח אל העסק מכתב ביטול בדואר, בפקס או בדוא"ל, תוך שבועיים מהיום בו ביצעת את העיסקה (או מהיום בו קיבלת את המוצר, לפי המאוחר), בו תציין את ההטעיה. במקרים מיוחדים יכול בית המשפט לתת תוקף לביטול גם אם נעשה מאוחר יותר.

שימו לב- חשוב שיהיה באפשרותכם להוכיח את ההטעיה ואת ביצוע הביטול. כמו כן חשוב לזכור שצריך לטפל בעניין התשלום- אם נתתם שיק דחוי לעסק והוא לפקודתו בלבד, חשוב לבדוק אם ניתן לבטל את השיק. אם כבר בוצע תשלום, במזומן או בכרטיס אשראי, יהיה צורך לתבוע את הכסף בחזרה מהעסק.

אם צרכן ועסק הסכימו ביניהם לגבי תנאים מסויימים בחוזה הרי שהתנאים מחייבים אותם.
ואולם, בחוזה שבו משתמש עסק מול מספר גדול של לקוחות, ברור כי הצרכן חתם על החוזה ללא יכולת אמיתית לשנות חלק מהוראותיו. חוזים כאלה נקראים חוזים אחידים.
חוק החוזים האחידים הכיר בבעייתיות של חוזים כאלה וקבע כי אם יש בהם תנאים מקפחים, כלומר תנאים שיש בהם, בנסיבות החוזה, יתרון בלתי הוגן לעסק, שעלול לפגוע בצרכן, מוסמך בית משפט לבטל אותם. תקנות הגנת הצרכן אף מחייבות עסקים כי גודל האותיות בחוזה אחיד לא יפחת מ-2 מ"מ.
בהתאם, אם יש תנאי שנראה מקפח, ניתן לפנות למועצה לצרכנות בבירור לגביו. יש לזכור, כי את שאלת הקיפוח בוחנים בנסיבות של החוזה הספציפי, כשלהלן רשימת תנאים מקפחים לדוגמא:
· תנאי בהסכם מול מכבסה המסיר מהמכבסה כל אחריות לבגדים.
· תנאי בהסכם מול בית אבות המאפשר לבית האבות להעלות המחיר באופן חופשי, למשל עד 3% לשנה.
· תנאי בהסכם מול חברת בניה המאפשר לה לדחות את מועד מסירת הדירה כרצונה.
· תנאי בהסכם מול מפעיל מתקני ספורט לפיו העסק אינו אחראי על כל פגיעה בגוף.
· תנאי בהסכם מול עסק המבקש לחסום מהצרכן אפשרות לברר בעיות באמצעות בית המשפט (או לחלופין בורר).
· תנאי בהסכם מול בנק הפוטר את הבנק מאחריות לכך שהמחאות ששמר אצלו ינזקו.
· תנאי בהסכם מורכב שבו מצהיר הצרכן כי קרא את ההסכם והבין את תוכנו.

חתמתי על טופס הזמנת רהיטים. כשהגעתי הביתה ראיתי בצד השני של הדף תנאים נוראיים באותיות זעירות של 1 מ"מ שבהן נכתב כי במקרה ביטול ישולם קנס בגובה  25% מערך ההזמנה. כשבקשתי לבטל את ההזמנה נדרשתי לשלם את הקנס. האם הדרישה חוקית?
בדרך כלל, אם  צרכן ועסק הסכימו ביניהם לגבי תנאים מסויימים בחוזה הרי שהתנאים מחייבים אותם, ואולם, בחוזה המשמש עסק מול מספר לקוחות, ברור כי הצרכן חתם על החוזה ללא יכולת אמיתית לשנות חלק מהוראותיו. חוזים כאלה נקראים חוזים אחידים.
חוק החוזים האחידים הכיר בבעייתיות של חוזים כאלה וקבע כי אם יש בהם תנאים מקפחים, כלומר תנאים שיש בהם, בנסיבות החוזה, יתרון בלתי הוגן לעסק, שעלול לפגוע בצרכן, מוסמך בית משפט לבטל אותם. תקנות הגנת הצרכן אף מחייבות עסקים כי גודל האותיות בחוזה אחיד לא יפחת מ-2 מ"מ, כשבמספר מקרים קבעו בתי המשפט כי הוראות בחוזה אחיד שנכתבו באותיות הקטנות מ—2 מ"מ מהוות הטעיה של הצרכן, ובהתאם - אם הן פוגעות בצרכנים הרי שהן בטלות.
כאן מדובר בהוראה פוגעת: אם צרכן מבטל הזמנה מיד לאחר ביצוע ההזמנה, בדרך כלל לא נגרם נזק לעסק, ולכן, על פניו, ההוראה בחוזה מקפחת את הצרכן, כי היא מאפשרת לעסק לתבוע פיצוי גדול משמעותית מהנזק שנגרם לו. בהתאם, ניתן לדרוש את ביטול הסעיף, גם אילו היתה ההוראה נכתבת באותיות הגדולות. במקרה זה נכתבה ההוראה בדבר הקנס בצידו האחורי של דף ההזמנה, באופן שסביר שאינה ידועה כלל לצרכנים, וגם נכתבה באותיות הקטנות. משנערכה ההוראה באותיות הקטנות, סביר כי אינה תקפה, כי צורת ההסכם הטעתה את הצרכן. אם העסק אינו מבטל את דרישתו יש לפנות למועצה לצרכנות לייעוץ.

אם החתימו אותך בבית על עיסקה יש לך זכות לבטל אותה: החוק מאפשר לצרכן לבטל עסקת רוכלות ואינו דורש כל נימוק, וזאת בתנאים מסוימים. מקרה שבו אדם הגיע לביתכם (וכן לכל מקום אחר שאינו בית העסק שלו, למשל לבסיס צבאי, למקום עבודה, למקום לימודים וכו') שלא לפי הזמנתכם  ומכר לכם מוצר, או כשעסק פנה אליכם בהצעה - בדואר, בפקס, ברדיו וכו' - ובעקבות הפניה יצרתם קשר ונציג הגיע אליכם כדי לבצע עיסקה- זו עיסקה ברוכלות. כך, למשל, אם עוסק מתקשר לצרכן ומציע לו לבצע בדיקה של מערכת המים בביתו ובעקבות זאת מגיע אליו ומוכר לו מערכת לטיהור מים, מדובר בעיסקה ברוכלות. חשוב לדעת, כי עיסקה שנערכה בתערוכה המתקיימת מספר ימים בלבד בשנה היא עיסקת רוכלות, וכי בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי עיסקה שנערכה באולם בבית מלון היא עיסקה ברוכלות.

ברוכלות יוצא המחוקק מהנחה שהייתה בעייתיות לגבי הרצון של הצרכן, ולכן מאפשר לצרכן לבטל עיסקה לרכישת מוצר תוך ארבעה עשר ימים מהמועד שבו התקבל המוצר. במקרה של ביטול החוזה יצטרך העסק להחזיר לצרכן את התשלום שקיבל, אלא אם חלה הרעה משמעותית במצב המוצר. אגב, במקרה שבו הרוכל עצמו פתח את החבילה, השתמש בחלק מהתכולה כדי להדגים וכו', אסור לעסק לחייב בשל כך את הצרכן. בעסקאות רוכלות המתייחסות לשירות, זכאי הצרכן לבטל את העיסקה תוך 14 יום מיום עשית ההסכם, אלא אם התחיל השירות להינתן.

את ביטול העיסקה ניתן לבצע בכל דרך, אולם לאור מקרים רבים שבהם נטען ע"י עסקים כי לא בוצע ביטול, מומלץ לבצע את הביטול בדואר רשום או בפקס ולשמור אישור מסירה, כשבמכתב רצוי לפרט כל עילה נוספת לביטול העיסקה המקנה לצרכן זכויות נוספות, כגון במקרה של הטעיה, ניצול מצוקה, אי מתן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה וכו'. 

חשוב לדעת שבמקרה שהעסק מתעלם מזכותו של הצרכן לבטל את העיסקה, ומוגשת תביעה לבית המשפט והצרכן מוכיח כי פנה אל העסק בדרישה גם בכתב והעסק עמד בסירובו לכבד את החוק, תהיה לבית המשפט סמכות לחייב את העסק לשלם לצרכן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בשל הפרת החוק.

בעיסקה של הזמנת מוצר בטלפון או באינטרנט יש לצרכן בדרך כלל זכות לביטול העיסקה, בתנאים המפורטים כאן: עיסקה בטלפון, בפקס  או באינטרנט - כלומר התקשרות בינך לעסק ללא נוכחותך בעסק - כשהיא נערכת בעקבות פרסומת בעיתון, באינטרנט, ברדיו וכו', נקראת עיסקת מכר מרחוק. כיוון שעיסקת מכר מרחוק היא עיסקה חריגה -  הצרכן אינו יודע תמיד ממי הוא קונה ולא תמיד רואה מה הוא קונה - החוק קבע הוראות מיוחדות לגביה, הן לגבי זכות ביטול העיסקה ע"י הצרכן והן לגבי חובתו של העסק לגלות מידע:

חובת גילוי מידע- בעיסקת מכר מרחוק מחייב חוק הגנת הצרכן את העסק להציג לצרכן מידע מלא על העיסקה - שם וכתובת של העסק, תכונות עיקריות של הנכס, מחיר, מועד אספקה, תנאי תשלום, אחריות לנכס וכן פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את העיסקה. אם העסק לא יידע בכל הפרטים האמורים, הרי לא זו בלבד שהמוכר ביצע עבירה פלילית, אלא הצרכן אף זכאי לבטל את העיסקה תוך שבועיים מהיום שיקבל את הגילוי השלם בכתב כאמור.

זכות ביטול העיסקה- בעסקאות מכר מרחוק המתייחסות למכירה של מוצר, החוק מאפשר לצרכן לבטל את העיסקה תוך שבועיים מיום קבלת המוצר או מיום קבלת הגילוי השלם של פרטי העיסקה בכתב. המשמעות היא, שאם חסר אפילו פרט אחד במסמך הגילוי השלם, יכול הצרכן לבטל את העיסקה גם אם עבר זמן רב. הביטול צריך להתבצע בכתב, ע"י משלוח מכתב, פקס או  e-mail לבית העסק. כדאי לשלוח את הודעת הביטול בדואר רשום ולשמור את אישור המשלוח, או לשלוח פקס, לשמור את אישור הקבלה ולרשום מי מאשר בטלפון את קבלתו. בעסקאות המתייחסות לשירות, זכאי הצרכן לבטל את העיסקה תוך 14 יום מיום עשיית העיסקה, אבל לפחות שני ימים שאינם ימי מנוחה לפני היום שבו אמור היה השירות להינתן. דמי הביטול שהעסק יכול לגבות מוגבלים ל- 5% ממחיר המוצר או מאה ₪, לפי הנמוך ביניהם.

 בעסקאות מכר מרחוק אין זכות ביטול במקרים הבאים:
-  מוצרים שערכם יאבד בזמן שעד החזרת המוצר לעסק, כגון עיתון או מוצר שיכול להתקלקל, למשל חלב.
-  שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי - אם המועד שנקבע למתן השירות חל תוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה ממועד עשיית העיסקה. כלומר, ניתן לבטל הזמנת שירותים מסוג זה, רק כאשר מדובר בהזמנה שנעשתה לפחות עשרה ימים לפני התאריך בו אמור להתקיים השירות.
-  מידע - נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנות.
-  מוצר שיוצר במיוחד עבור הצרכן בעקבות העיסקה, למשל רהיט.
-  מוצר הניתן להעתקה או שכפול  שהצרכן פתח את אריזתו המקורית, כגון ספר או cd.

שימו לב - לפעמים מנסים עסקים להגביל את זכות הביטול שלא בהתאם לחוק. למשל, קובעים שאין להחזיר מזגן או תנור שכבר הותקנו. בנוסף, למרות כל האמור לעיל, תמיד שמורה לצרכן זכות ביטול במקרה של מוצר פגום, איחור באספקה וכדומה. חשוב גם לדעת, כי זכות הביטול נשמרת לצרכן גם במקרה שנפתחה ואפילו הושמדה האריזה המקורית של המוצר. יוצאי דופן הם ספרים, דיסקים או מוצרים אחרים הניתנים להעתקה, שנפתחה אריזתם המקורית  - הווה אומר העטיפה שמונעת שימוש או העתקה שלהם. שימו לב: במקרים בהם הצרכן קיבל מלכתחילה את המוצר ללא עטיפה כזו, יש לו כמובן זכות לבטל את העיסקה.

חשוב לדעת שבמקרה שהעסק מתעלם מזכותו של הצרכן לבטל את העיסקה, ומוגשת תביעה לבית המשפט והצרכן מוכיח כי העסק עמד בסירובו לכבד את החוק, תהיה לבית המשפט סמכות לחייב את העסק לשלם לצרכן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בשל הפרת החוק.

 

יש לך זכות לבטל את עסקת הרכישה של יחידת נופש, בלי צורך בכל סיבה, נימוק או תירוץ, תוך 14 ימים מהיום בו חתמת על החוזה, או מהיום בו אישרת כי קבלת טופס גילוי שעומד בדרישות החוק, לפי המאוחר. כדי לבטל את העיסקה חובה לשלוח הודעה בכתב לעסק בדבר הביטול. חשוב לשמור עותק מההודעה וכן עדות לכך שההודעה נשלחה - אישור משלוח בדואר רשום או אישור משלוח בפקס. במקביל חשוב לבטל את התשלום בחברת האשראי.
גם אם עברה התקופה של 14 יום, לא כדאי לוותר- יש לבדוק האם טופס הגילוי שקיבלת עומד בדרישות החוק (ולמשל- רשימה של בתי המלון השייכים למועדון) והאם אישרת בכתב כי קיבלת אותו. כל עוד לא חלפו 14 יום מאז שאישרת כי קבלת טופס גילוי שעומד בדרישות החוק זכותך לבטל את העיסקה.
בנוסף, גם אם עברה התקופה, יתכן שיש לך זכות לבטל את העיסקה, אם הוטעית.
לפרטים בדבר עסקת רכישת יחידת נופש וביטולה

חשוב לדעת שבמקרה שהעסק מתעלם מזכותו של הצרכן לבטל את העיסקה, ומוגשת תביעה לבית המשפט והצרכן מוכיח כי פנה אל העסק בדרישה גם בכתב והעסק עמד בסירובו לכבד את החוק, תהיה לבית המשפט סמכות לחייב את העסק לשלם לצרכן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בשל הפרת החוק.

 

נרשמתי לקורס, שלמתי את מלוא שכר הלימוד, מספר ימים לפני תחילת הקורס התברר לי כי לא אוכל להשתתף בו. במכללה טוענים כי לא ישיבו לי כל סכום כיוון שבחוזה ההרשמה מצויין כי גם במקרה שאבטל את ההרשמה אדרש לשלם את מלוא שכר הלימוד. מה ניתן לעשות?
דבר ראשון- לא לוותר: במקרים רבים דורשים מוסדות לימוד מתלמיד שמבקש לבטל את הרשמתו סמוך למועד תחילת הלימודים לשלם את מלוא שכר הלימוד או חלק גדול ממנו למרות שהוא אינו נהנה מהלימודים. המכללות והמוסדות טוענים, כי זכותם לקבל את הכסף כיוון שכך קובע ההסכם שערכו מול התלמיד.

בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט כי  תנאי גורף בהסכם השולל מהתלמיד שביטל את ההסכם את זכות השבת  הכסף ששילם, וזאת באופן גורף וללא קשר לנזק, הוא תנאי מקפח, ולכן דינו להתבטל.

יצויין, כי במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה הנושא  הוסדר באופן ממלכתי ונקבעו כללים ברורים המחייבים החזר של מרבית הסכום לתלמיד,  בהתאם להתקדמות שנת הלימודים.
מכאן, שגם אם חתמת  על הסכם הקובע כי במקרה של ביטול ע"י התלמיד הוא ישלם את מלוא הסכום או חלק ניכר ממנו, הרי שבנסיבות המתאימות עשוי בית המשפט לבטל הוראה זו בחוזה ולחייב את המוסד הלימודי בהחזר הכספים.

היה וצרכן שקנה  מנוי לחדר כושר נפצע ואסור לו להתאמן עוד, על מכון הכושר להשיב לו את יתרת כספו, למרות האמור אחרת בהסכם בינו לבין המכון. אם נתקלת בסרוב של מכון הכושר, למרות שיש ברשותך אישור רפואי המורה שאינך כשיר עוד לעשות שימוש בשירותיו, דע כי אתה זכאי לקבל החזר של הסכום ששילמת. בכל מקרה של בעיה פנה למועצה לצרכנות.

זכות הצרכן נובעת קודם כל מחובת מכון הכושר להתנהל באופן תם לב ולא להתעלם מכך שהצרכן מנוע מלעשות שימוש בשירותיו. בנוסף מתנה החוק את השימוש במתקני הכושר בקיומו של אישור רפואי, ולכן כאשר הצרכן מנוע מלעשות שימוש במתקנים בשל סיבות בריאותיות, פג תוקפו של האישור הרפואי ששימש להרשמה, והצרכן זכאי להחזר כספי באופן יחסי מיום ההודעה, כפי שקבעו בתי המשפט באופן חוזר ונשנה. כן נקבע בפסיקה כי תנאי בחוזה אחיד שקובע כי אין אפשרות לבטל את ההתקשרות במקרה כאמור  ולקבל החזר כספי הינו תנאי מקפח שאינו תקף. 

בהחלט: במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של נשים ששלמו אלפי שקלים לחברות שהבטיחו להפגיש אותן עם גברים בעלי תכונות מסוימות, בתחום גילאים מסוים, ובפועל הפגישו אותן עם גברים בעלי תכונות אחרות ובתחום גילאים אחר ובלתי רצוי להן. ריבוי התלונות מעלה תופעה של הטעיה ע"י העסקים, כשזו משולבת לעיתים קרובות בהטעיות בדבר שם העסק.  בכל המקרים סרבו העסקים להחזיר את הסכומים ששולמו בטענה כי בחוזה נכתב כי לצרכנית אין זכות לבטל את החוזה בכל נסיבות שהן.

חשוב לדעת כי במקרים כאלה יש לצרכנית זכות לקבל בחזרה את כספה, הן בגלל שכשצרכן מוטעה הוא זכאי לבטל את החוזה, והן בגלל שתנאי בהסכם של עסק מול צרכנים שאוסר ביטול בכל נסיבות - כולל בהטעיה- דינו ביטול. בהתאם גם נוטים בתי המשפט לקבל תביעות המוגשות נגד העסקים האמורים ולחייבם להשיב לצרכניות את כספן, כשבמספר פסקי דין אף נקבע כי כיוון שמדובר בחוזה למתן שירות אישי אי אפשר לאכוף אותו על הצרכניות אלא יש להשיב להן חלק מסויים מכספן. כן נקבע כי אם הובטח כי ההתאמה האישית תיעשה על סמך אבחון פסיכולוגי ו/או גרפולוגי, לדוגמא, והדבר לא נעשה, הרי שזו הפרה של ההסכם, והצרכנית זכאית להחזר מלוא כספה.

הצרכן זכאי לאיכות סבירה לגבי כל מוצר שהוא רוכש - סדין, בגד, ארון, דלת, כלי מטבח, שטיח וכו'. אם המוצר פגום, או שאינו ברמת איכות או בעל תכונות הדרושות לשימוש הרגיל בו, הרי שאינו תואם למוסכם. כך, למשל כשדלתות ארון אינן נסגרות באופן ראוי, כשבבגד יש פגם, או כשמתגלים ליקויים חוזרים ונשנים.
רצוי לבחון את המוצר מיד עם קבלתו כדי להודיע לעסק על הפגם, או במקרה שהפגם או הליקוי מתגלים מאוחר  יותר ליידע את העסק מיד עם גילויים. אם העסק אינו מצליח לתקן את המוצר כראוי או להחליפו במוצר תקין תוך זמן סביר, זכות הצרכן לבחור בין ביטול העיסקה ודרישת כספו לבין דרישת פיצוי בגין קבלת מוצר נחות. במקרה של ליקוי שורשי, על העסק להחליף את המוצר.

עסק המוכר בארץ מוצר חשמלי שמחירו מעל 150 ₪ חייב למסור לקונה תעודת אחריות לגבי המוצר, המבטיחה אחריות של היצרן/יבואן לתקינות המוצר לתקופה של שנה.  במסגרת האחריות הצרכן זכאי לכך שהמכשיר יפעל באופן תקין. אם המכשיר מתקלקל זכאי הצרכן לתיקון שלו ללא כל תשלום, עבור התיקון והחלפים כאחד.

המקרים היחידים בהם ניתן לדרוש מהצרכן לשלם בגין התיקון הינם אם היצרן/יבואן מוכיחים- לפני התיקון- כי הקלקול נגרם כתוצאה מכוח עליון, פעולה זדונית או רשלנית של הצרכן (למשל הפיל את המכשיר לרצפה או השתמש שלא לפי הוראות השימוש).

אם דרשו מכם כסף עבור התיקון לאחר שהמכשיר תוקן, בין בטענה שאתם קלקלתם את המכשיר או כל טענה אחרת, הרי שזו עבירה על הדין, ולכן אינכם צריכים לשלם. אם כבר שלמתם, אתם זכאים לקבל את כספכם חזרה, ומוזמנים לפנות למועצה לצרכנות לעזרה.
 
ומה אם לא קבלתם תעודת אחריות מהמוכר? גם זו עבירה על החוק, פנו למוכר ודרשו תעודת אחריות, ואם יימנע מלתת, הזכירו לו כי הוא מסתכן בכך שיחוייב לשלם לכם פיצוי לדוגמה בסך 10,000 ₪. תעודת האחריות מקנה לכם זכויות נוספות, ובהן הזכות לקבל אישור כתוב המפרט את מהות התיקון, זמן מקסימלי לביצוע התיקון ועוד, וראו פרטים נוספים אודות תעודות אחריות.

עסק המוכר בארץ מוצר חשמלי שמחירו מעל 150 ₪ חייב למסור לקונה תעודת אחריות לגבי המוצר, המבטיחה אחריות של היצרן/יבואן לתקינות המוצר לתקופה של שנה.  במסגרת האחריות הצרכן זכאי לכך שהמכשיר יפעל באופן תקין. אם המכשיר מתקלקל זכאי הצרכן לתיקון שלו ללא כל תשלום, עבור התיקון והחלפים כאחד.

התיקון מתבצע ע"י היצרן/יבואן, שפרטיהם מופיעים על גבי תעודת האחריות. אם מחיר המוצר היה מעל 400 ₪, הרי שבמקרה שאין כל אפשרות לאתר את היצרן/היבואן, יהיה חייב העסק שמכר לכם את המוצר  לבצע את התיקון.

התיקון מתבצע באחת מתחנות השירות של היצרן, כשאלה מפורטות בתעודת האחריות. היה ואין תחנת שירות במרחק של 15 ק"מ מהעסק בו רכשת את המוצר, ניתן למסור את המוצר לתיקון בעסק המוכר.  היצרן חייב לבצע את התיקון תוך עשרה ימים אם המוצר נמסר לתחנת שירות, ותוך 14 יום אם נמסר בעסק שמכר את המוצר. במוצרים המתוקנים בבית הצרכן הזמן שבו מושלם התיקון במקרה של קלקול המונע את השימוש בהם קצר יותר: מקרר ומקפיא- יום, כיריים לבישול- יומיים, מכונת כביסה, מזגן, תנור הסקה דירתי, תנור בישול ואפיה, מקלט טלויזיה שגודלו עולה על 20 אינטש, מדיח כלים ומייבש כביסה- שלושה ימים, ומוצרים אחרים- שבוע.

תעודת האחריות מחייבת את היצרן לתקן את המוצר כך שיהיה במצב כאילו לא אירע בו קלקול. אם יש צורך להחליף חלקים יש לעשות שימוש בחלפים מקוריים חדשים בלבד. אם אין צורך- יש למסור לצרכן מוצר חלופי חדש או להחזיר לו את המחיר ששילם בעדו, לפי בחירת היצרן. לאחר התיקון חייב היצרן למסור לצרכן אישור כתוב המפרט את מהות התיקון ומהות החלפים שהותקנו.

חשוב לדעת שבמקרה שהעסק מסרב למסור תעודת אחריות, למרות שנדרש לעשות זאת בכתב, ומוגשת תביעה לבית המשפט והצרכן מוכיח כי פנה אל העסק בדרישה גם בכתב והעסק עמד בסירובו לכבד את החוק, תהיה לבית המשפט סמכות לחייב את העסק לשלם לצרכן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בשל הפרת החוק.

 

תעודת האחריות מחייבת את היצרן לבצע את התיקון תוך זמן שנקבע מראש: במקרה של קלקול המונע את השימוש במוצר, נקבעו הזמנים הבאים לסיום התיקון: מקרר ומקפיא - יום, כיריים לבישול- יומיים, מכונת כביסה, מזגן, תנור הסקה דירתי, תנור בישול ואפיה, מקלט טלויזיה שגודלו עולה על 20 אינטש, מדיח כלים ומייבש כביסה- שלושה ימים. מוצרים אחרים שבשל גודלם לא ניתן להובילם באופן סביר לתחנת השירות או שהם מחוברים למבנה - שבוע. לגבי מוצרים אחרים- למשל קומקום-  מחוייב היצרן לבצע את התיקון תוך 10 ימים מאז שנמסרו לתחנת השירות (ובמקרה שנמסרו לעסק שבו נרכשו, כשאין תחנת שרות במרחק של 15 ק"מ מהעסק בו נרכש המוצר), תוך 14 יום.

תעודת האחריות מקנה לכם זכויות נוספות, ובהן הזכות לתיקון ללא תשלום, לחלפים חדשים ומקוריים, לקבלת אישור כתוב המפרט את מהות התיקון, וראו פרטים נוספים אודות תעודות אחריות.

בהחלט לא. הזמנת תיקון מכשיר מטכנאי עלולה להיות בעייתית, במקרה שהתיקון ייעשה בדרך לא יעילה או לא רצוייה לצרכן. בהתאם וכדי למנוע אי הבנות, קובע הדין כי טכנאי או עסק שמחליף חלק במוצר צריך ליידע לפני כן את הצרכן לגבי התיקון הצפוי. הטכנאי חייב למסור לך לפני התיקון דף כתוב ועליו מחירו של החלק. כמו כן חייב הטכנאי, בסיום עבודתו, למסור לך את החלק המוחלף. בהתאם אם נדרשת לשלם עבור החלפת רכיב כלשהו, וזאת בלי שיידעו אותך לפני כן בכתב בצורך בתשלום, הרי שהדרישה אינה חוקית.

לעיון בתקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי  לגבי נכס בידי נותן שרות).

ההסכמה שלך לבצע עיסקה עם העסק מבוססת על כך ששניכם הגעתם לרצון משותף לבצע את העיסקה, בין אם מדובר בקניית מוצר או בכל עיסקה אחרת. אם מתברר כי העסק הטעה אותך, הרי שבעצם לא היה מפגש רצונות אמיתי, כלומר למעשה לא רצית את העיסקה, ובהתאם קיימת לך זכות לבטל את העיסקה. כדי לבטל את העיסקה אתה יכול לשלוח אל העסק מכתב ביטול בדואר, פקס או דוא"ל, תוך שבועיים מהיום בו ביצעת את העיסקה (או מהיום בו קיבלת את המוצר, לפי המאוחר), בו תציין את ההטעיה. במקרים מיוחדים יכול בית המשפט לתת תוקף לביטול גם אם נערך מאוחר יותר.

שימו לב- חשוב שיהיה באפשרותכם להוכיח את ההטעיה ואת ביצוע הביטול. כמו כן חשוב לזכור שצריך לטפל בעניין התשלום- אם נתתם שיק דחוי לעסק והוא לפקודתו בלבד, חשוב לבדוק אם ניתן לבטל את השיק. אם כבר בוצע תשלום, במזומן או בכרטיס אשראי, יהיה צורך לתבוע את הכסף בחזרה מהעסק.

רכשתי מכשיר סלולרי, נציג השרות הבטיח לי מספר הבטחות והחתים אותי על חוזה בלי שנתן לי אפשרות לקרוא אותו לפני החתימה, והחברה מתכחשת להבטחותיו. האם עדיין ניתן לעשות משהו?
כשבחוזה הכתוב מופיעים דברים המנוגדים למה שהובטח בעל פה – למשל, הובטח כי יהיה פטור מתשלום מסויים, אך בפועל החברה גובה אותו, הובטח מחיר מסויים אך נגבה מחיר אחר המופיע בחוזה, יש בעיה. מצד אחד, הסתמכת על הבטחה מטעם החברה, מצד שני, קיים חוזה חתום, שאמור להיות ההסכמה ביניכם. במקרים רבים כאלה החברה מתעלמת מהבטחות הסוכן או נציג המכירות וטוענת שרק מה שבחוזה מחייב.
מה ניתן לעשות? קודם כל חשוב, לפני שחותמים על חוזה, לקרוא אותו ולוודא שמופיעות בו כל ההבטחות שניתנו בעל פה. אבל מה קורה אם לא עשינו זאת?  גם אם החוזה שונה ממה שהובטח, לא הכל אבוד, אם ניתן להוכיח שניתנה הבטחה סותרת: אם תצליחו להראות שנציג השירות אכן הבטיח, תגבר ההבטחה שלו על האמור בחוזה. כיצד ניתן להוכיח? אם יש לכם עדים הדבר יכול לעזור. לעיתים ניתן להגיע לאותו נציג ולשאול שוב אותה שאלה ולקבל אותה תשובה מטעה, אלא שהפעם זוכרים להקליט את דבריו. אגב, במקרה כזה חשוב ליידע את המועצה לצרכנות, כדי שאפשר יהיה לסייע לצרכנים נוספים שנפגעו מההטעיה.

ממש לא. טענה של עסק כי מוצר נמצא במבצע או במכירה מיוחדת מהווה נסיון של העסק למשוך את תשומת הלב של הצרכן אל המוצר ולגרום לרכישה מוגברת. עסקים רבים ניצלו עובדה זו וטענו שהם עורכים מבצע - כשלמעשה המבצע היה חלקי ביותר, או טענו כי מוצרים נמצאים במבצע בעוד, למעשה, מחירם היה כתמיד. כדי למנוע שימוש לרעה בטענת מבצע ולאפשר לצרכן לערוך בקרה על אמיתות המבצע, קובע החוק כי עסק המפרסם מבצע יפרסם אילו מוצרים ושירותים כלולים במבצע ואילו אינם כלולים, וכן את מחירם לאחר ההנחה - ולפני ההנחה. כמו כן מחייב הדין את העסק להחזיק מלאי סביר של המוצר שבמבצע, אלא אם פרסם כמות מוגבלת של המוצר. עסק שנמנע מלפעול כך עובר על החוק, ועליו לתקן המצב.

לעניין זה מומלץ לקרוא את סעיף 15 לחוק הגנת הצרכן וכן את סעיף 6 לתקנות הגנת הצרכן בעניין. כן מומלץ, במקרה שהעסק אינו  מתקן את התנהלותו, להגיש תלונה במועצה לצרכנות ובמשרד התמ"ת בעניין, כדי למנוע את הפגיעה בצרכנים נוספים.

טענה של עסק כי הוא נותן מתנה כשבעצם הוא גובה תשלום, בין אם דמי משלוח או כל תשלום אחר, היא הטעיה של הצרכן, ומהווה עבירה על החוק. בהתאם כדאי להתלונן במועצה לצרכנות ובמשרד התמ"ת בעניין.
חשוב לזכור: כדי למנוע מעסקים להטעות צרכנים קובע חוק הגנת הצרכן כי לעסק מותר לפרסם רק את המחיר הכולל, כלומר מחיר שכולל כל תשלום נוסף שהעסק גובה בגין המוצר ואינו מאפשר לוותר עליו, למשל מיסים, דמי הובלה, הרכבה. בהתאם, כשנטען שהמוצר מהווה מתנה, כל גביה בגינו מהווה עבירה על החוק.

לעניין זה ניתן לעיין בהוראות סעיף 17א. לחוק הגנת הצרכן. כן מומלץ, במקרה שהעסק אינו  מתקן את התנהלותו, להגיש תלונה במועצה לצרכנות ובמשרד התמ"ת בעניין, כדי למנוע את הפגיעה בצרכנים נוספים.

צלצלו אלי ומסרו שזכיתי בהגרלה וכי עלי להגיע לקבל מתנה. כשהגעתי עשו לי שטיפת מוח, של מצגת מפרכת ומוזיקה רועשת במשך שעות. בסופו של דבר רכשתי מוצר כי הובטח לי שההנחה שאקבל הינה של 60% מערכו. יומיים אחר כך התפכחתי ובקשתי לבטל את העיסקה. העסק סרב, ולחלופין דרש אלפי שקלים כדמי ביטול. האם יש לי זכות לבטל?
הבסיס לחוזה הינו ההסכמה ההדדית. בדרך כלל, כשאדם חותם על חוזה, משמעות הדבר היא שהוא הסכים לתוכנו. עם זאת, החוק ובתי המשפט עמדו על כך שלעיתים עסקים מטעים צרכנים ומנצלים לרעה את מצוקתם, ובמקרים כאלה זכאים הצרכנים המוטעים לבטל את החוזה.
מוכרות הנסיבות של עסק המטעה צרכנים וגורם להם להגיע אליו בטענות שווא כי זכו בהגרלה, וכשהם מגיעים לקבל את המתנה מעביר להם מצגת שבה נערכת להם שטיפת מוח רעשנית, תוך השמעת מוזיקה רועשת וגרימת בלבול. בחלק ניכר מהמקרים מטעה העסק את הצרכנים לגבי מחיר המוצר/שירות, טוען כי מדובר במבצע מיוחד ובהנחה משמעותית, כשלאמיתו של דבר לא קיימת הנחה אמיתית  והדבר מהווה הטעיה.
כמובן שבנסיבות אלה של הטעיה תוך שטיפת מוח, קיימת לצרכן זכות לבטל את החוזה, וזאת בדרך של משלוח הודעת ביטול בכתב ותיעוד הביטול, ובמקביל עצירת התשלומים ע"י הודעה לחברת האשראי או ביטול השיק, ככל שניתן שיק למוטב בלבד.
בתי המשפט ביקרו חמורות דרך פעולה פסולה זו, תוך אמירות כי שיטה לפיה מפתים צרכנים להגיע לעסק תוך הבטחת מתנה, שיווק אגרסיבי באמצעות מצגת על רקע רעש, שתית אלכוהול והפעלת לחץ נוגדת את תקנת הציבור ובהתאם העסקה ניתנת לביטול, וכן כי עסק המפתה צרכנים לקבל סוכן מטעמו לביתם תוך הבטחה כי יקבלו מתנה עובר על החוק ומטעה בדבר המטרה האמיתית של הפגישה.

להגשת תלונה במועצה לצרכנות, ובמקביל לתלונה במשרד התמ"ת .

 

בהחלט ניתן- ואף רצוי: פרסומת בפרט, ושיווק לקטינים בכלל, עלולים להזיק מאוד, להטעות, לנצל את הגיל, את התמימות וחוסר הנסיון, ולעודד פעילות שעלולה לפגוע בגוף או בנפש. לכן קובעות תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לילדים)  הוראות ואיסורים מפורשים בעניין. עבירה על הוראות אלה מהווה עבירה על החוק שעונשה בצידה. התקנות גם קובעות שכל פרסומת ושיווק הנערכים במוסד חינוך מצריכים היתר של משרד החינוך.
בהתאם, אם ילדך הביא פרסומת שלטעמך פוגעת, חשוב כי תפנה לעסק ותבקש כי יפסיק לבצעה, ובמקביל למועצה לצרכנות ולמשרד התעשיה והמסחר. זכרו- פעולה של אדם אחד יכולה להפסיק פגיעה באוכלוסיה שלמה.

פירוט העקרונות, הכללים והאיסורים בפרסומות ובשיווק לילדים, ראו בתקנות.

אם צרכן ועסק הסכימו ביניהם לגבי תנאים מסויימים בחוזה הרי שהתנאים מחייבים אותם.
ואולם, בחוזה שבו משתמש עסק מול מספר גדול של לקוחות, ברור כי הצרכן חתם על החוזה ללא יכולת אמיתית לשנות חלק מהוראותיו. חוזים כאלה נקראים חוזים אחידים.
חוק החוזים האחידים הכיר בבעייתיות של חוזים כאלה וקבע כי אם יש בהם תנאים מקפחים, כלומר תנאים שיש בהם יתרון בלתי הוגן בנסיבות החוזה לעסק, שעלול לפגוע בצרכן, מוסמך בית משפט לבטל אותם. תקנות הגנת הצרכן אף מחייבות עסקים כי גודל האותיות בחוזה אחיד לא יפחת מ-2 מ"מ, כשבפסיקה נקבע שוב ושוב כי תנאים באותיות קטנות יותר מבוטלים.
בהתאם, אם יש תנאי שנראה מקפח, ניתן לפנות למועצה לצרכנות בבירור לגביו. יש לזכור, כי את שאלת הקיפוח בוחנים בנסיבות של החוזה הספציפי, כשלהלן רשימת תנאים מקפחים לדוגמא:
א. תנאי בהסכם מול מכבסה המסיר מהמכבסה כל אחריות לבגדים.
ב. תנאי בהסכם מול בית אבות המאפשר לבית האבות להעלות המחיר באופן חופשי, למשל עד 3% לשנה.
ג. תנאי בהסכם מול חברת בניה המאפשר לה לדחות את מועד מסירת הדירה כרצונה.
ד. תנאי בהסכם מול מפעיל מתקני ספורט לפיו העסק אינו אחראי על כל פגיעה בגוף.
ה. תנאי בהסכם מול עסק המבקש לחסום בפני הצרכן אפשרות לברר בעיות באמצעות בית המשפט (או לחלופין בורר).
ו. תנאי בהסכם מול בנק הפוטר את הבנק מאחריות לכך שהמחאות ששמר אצלו יינזקו.
ז. תנאי בהסכם מורכב שבו מצהיר הצרכן כי קרא את ההסכם והבין את תוכנו.

המחיר המחייב של מוצר הינו המחיר שהוצג על גבי המוצר, גם אם מחירו של המוצר בקופה גבוה יותר. כך קובע חוק הגנת הצרכן באופן מפורש.

לעיתים העסק אינו מכבד את החוק. מה עושים אז, איך ניתן לחייב את העסק? הרי רוב הצרכנים לא יגישו תביעה בגלל הפרש של שקלים בודדים או עשרות שקלים.  המחוקק היה מודע לכך, ולכן קבע  כי אם מקרה כזה מגיע לבית המשפט, והצרכן מוכיח כי פנה אל העסק בדרישה גם בכתב והעסק עמד בסירובו לכבד את החוק (מומלץ בדואר רשום או בפקס עם אישור מסירה), תהיה לבית המשפט סמכות לחייב את העסק לשלם לצרכן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 ₪ בשל הפרת החוק.

יבואן מחוייב על פי חוק לתרגם לעברית הוראות שימוש או אזהרה. זאת כדי למנוע מציבור הצרכנים הפסד כלכלי ואף סכנות בטיחותיות חמורות.

אם לא נהג כך הרי שעבר על החוק, וזכותך לקבל את ההוראות כשהן בעברית. במקרה כזה רצוי להתלונן גם במועצה לצרכנות ובמשרד התעשיה, כדי לוודא שהיצרן אכן מתרגם לעברית את ההוראות בכל המוצרים שהוא מייבא. על המקור החוקי לחובה זו ניתן לקרוא בעמדת המועצה לצרכנות בעניין.

בנוסף מחייב החוק לצרף הוראות שימוש בעברית למספר רב של מוצרים, כגון שעונים דיגיטליים, מצלמות, מכשירי סטראו ווידאו, תנורי מיקרוגל, חלקי מוצר להרכבה עצמית, דבק נוזלי, טפטים, מכשירי dvd ועוד, כמפורט בתוספת השלישית של צו הגנת הצרכן (סימון טובין).

במקרה שהזמנת מוצר ושלמת עבורו בכרטיס אשראי בתשלומים, והמוצר אינו מגיע בזמן, מותר להורות לחברת האשראי להפסיק את התשלומים מיד. זאת בהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב. חברת האשראי חייבת להפסיק מיד את הגביה ממך, גם אם התשלום בוצע בקרדיט וכל התמורה הועברה לעסק. יצויין, כי התשלומים שכבר עברו הועברו ע"י חברת האשראי לעסק, ולכן כדי לקבלם בחזרה יהיה צורך לתבוע את העסק.

פירוט בעניין ניתן לראות בעמדת המועצה לצרכנות בעניין כשל תמורה ותשלומים.

אם גילית שנגנב כרטיס האשראי שלך עליך להודיע לחברת האשראי. ומה בדבר השימוש שנעשה בכרטיס שלך? הכלל הוא כי חברת האשראי לא זכאית לחייב את חשבונך בגין שימוש שנעשה בכרטיס ע"י ביצוע קניות או הוצאת כספים עד למועד שבו גילית את הגניבה או האובדן. גם לגבי שימוש שנערך בכרטיס מהמועד שבו גילית את הגניבה ועד המועד שבו נתקבלה הודעתך יכולה החברה לחייב אותך באופן מוגבל בלבד, בסכום חד פעמי של 75 ₪ ו-30 ₪ נוספים בגין כל יום של איחור בהודעה, ולא יותר מסה"כ 450 ש"ח. זאת, כיוון שכל בעל כרטיס נהנה מהגנה של ביטוח הכרטיס. פירוט בעניין ניתן לראות בעמדת המועצה לצרכנות בעניין שימוש לרעה בכרטיס אשראי.
 
ואולם, לכלל זה יש חריגים: אם רימית, מסרת את הכרטיס למישהו אחר באופן בלתי סביר (למשל נתת למישהו אחר את הכרטיס ומיספרו), אתה עלול להיות מחוייב בסכומים שהוצאו מהכרטיס.

אם חברת האשראי לא נהגה על פי החוק, אסור להתייאש- פנה למועצה לצרכנות לטיפול.

הרבה אנשים משלמים בשיק דחוי עבור מוצר שהזמינו, וטועים לחשוב כי כשהם מציירים שני קוים על השיק ("קרוס") הם הופכים אותו לבלתי סחיר ומגינים על עצמם. את הטעות מגלים בדרך כלל מאוחר מדי, כשהמוצר לא הגיע, השיק נגבה, והצרכן נשאר בלי מוצר ובלי כסף, כשלעיתים מדובר ברבבות ש"ח.  זאת כיוון שמי שקיבל שיק יכול להסב אותו, כלומר למסור אותו לאדם אחר. במקרה כזה, אם נתתם שיק לעסק, המוצר לא הגיע ואתם נותנים בבנק הוראה לא לכבד את השיק, ברוב המקרים יפנה אליכם אדם אחר ויאמר שקיבל את השיק ושעליכם לפרוע אותו, שאם לא כן תיתבעו ותאלצו לשלם גם הוצאות משפט.

איך בכל זאת אנחנו יכולים להגן על עצמנו כשנותנים שיק דחוי ולדעת שאם לא נקבל את המוצר נוכל לבטל את השיק?

הדרך הטובה ביותר היא להגביל את סחירות השיק, כלומר לכתוב אותו כשיק למוטב בלבד: הדבר מתבצע על ידי מחיקת המילה "פקודת" כתיבת שם העסק וצירוף המילה "בלבד". באופן זה כתוב השיק: "לעסק המסויים בלבד"- ולציין למעלה- "למוטב בלבד", בין שני קוים (וראו דוגמא). כך העסק אינו יכול להעביר אותו למישהו אחר. במקרה כזה, אם העסק אינו מספק את המוצר בזמן, אין מניעה לבטל בבנק את השיק- אין כל סיכון שתיתבעו ע"י אדם אחר שקיבל את השיק. כך אתם שומרים הרבה יותר טוב על הכסף שלכם.

כשמזמינים שיקים בבנק מומלץ לבקש שהם יהיו שיקים למוטב בלבד.

מומלץ לקרוא עוד על שיקים ואמצעי תשלום בסקירת המועצה בעניין.

כשמשלמים מראש עבור מוצר, יש סכנה שהעסק יקרוס והמוצר לא יימסר, ולכן תמיד מומלץ לשלם רק חלק קטן מהסכום כמקדמה. תחום הרהיטים והמטבחים מועד לפשיטות רגל, ולכן כלל זה תקף בו עוד יותר. גם במקרים שבהם הצרכן מעוניין לשלם לעסק חלק ניכר מהסכום מראש יש דרכים להקטין את הסיכון, והן:
- הגודל אינו קובע! גם חברות גדולות ומוכרות יכולות להיקלע לקשיים. גודל החברה אינו בהכרח ערובה לאמינותה או יכולתה.  
- שים לב לסימני אזהרה היכולים להדליק אצלך נורה אדומה: דחייה מרובה של מועד האספקה, התחמקות הספק/סוחר ממגע עם הלקוח, התנהגות עסקית חשודה ובלתי אמינה  ושינוי מיקום העסק בתדירות גבוהה. 
- המלצת המועצה – שלם מראש מעט ככל האפשר ואת היתרה עם קבלת המוצר. לעצה זו שני טעמים: האחד - מוטיבציה של הספק לספק את הסחורה ולקבל התמורה המלאה. השני – הגנה על כספך וקבלת המוצר לשביעות רצונך. 
- מבצע את העיסקה בתשלומים? יתרון בתשלום בשיקים דחויים ולא סחירים (יש לרשום על גבי השיק את שם העסק וכן להגביל את סחירותו ע"י כתיבת "למוטב בלבד" ו/או "לא סחיר") – בדרך זו יש לך שליטה מרבית על התשלום. הגבלת סחירות השיקים מאפשרת לצרכן לבטל את השיקים  במקרה שהצד השני יפר את החוזה באופן יסודי. לעומת זאת אם ניתן שיק רגיל יכול העסק להעביר אותו לגורם שלישי. מרגע שגורם שלישי אוחז בשיק, אסור לבטל אותו והצרכן עלול להישאר ללא תמורה, ללא מוצר וללא אפשרות לבטל את התשלום. 
שלמת בכרטיס אשראי והגעת למסקנה כי אין סיכוי לקבל את המוצר או השירות - הודע מיידית בטלפון ובכתב לחברת האשראי ודרוש לעצור את התשלומים הנותרים. דע כי חברת האשראי חייבת לעשות כך על פי חוק כרטיסי חיוב. נתקלת בבעיה בחברת האשראי – פנה למועצה לצרכנות לסיוע. 
- תשלומים שכבר ירדו מהחשבון –כשהצרכן לא קיבל את המוצר. אם העסק עדיין פעיל ניתן לתבוע אותו, אם החברה לא פועלת יותר ו"פשטה את הרגל", ניתן להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים (במידה ומונה) בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים (חשבונית, חוזה, קבלה וכו')  המוכיחים את החוב הנטען, ובמקרה שבקופת הפירוק יישארו כספים עשוי הצרכן לקבל חלק מהחוב. 
ניתן לברר אם מונה כונס נכסים על ידי בית המשפט במשרדי הכנ"ר – כונס נכסים רשמי – רח' השלושה 2 ת"א, טל: 6899695.
יצויין כי ישנם מקרים שבהם חברות לא פורקו אלא פשוט הפסיקו פעולתן, ובמקרים אחרים, גם אם מונה כונס נכסים לחברה הרי שחובות גבוהים של העסק ונושים בעלי זכות קדימה עפ"י חוק (עובדים, בנקים, רשויות מס) משפיעים ומורידים את סיכויי הגבייה של הנושה הקטן. 
בכל מקרה ובתקווה שלא יקרה, יש לך חשד להפסקת פעילותה של חברה או שהיא כבר פשטה את הרגל – פנה למועצה לצרכנות לצורך מתן סיוע והדרכה.  כל מקרה יבדק לגופו של עניין.

אם קניתם דירה בבניה, הבניה לא הסתיימה, הקבלן פשט רגל והכסף הלך – עכשיו מדובר באסון של ממש.
רוכשים דירה? חשוב שתדעו כי על הקבלן חלה חובה להבטיח את כספי הלקוחות. הדרך הנפוצה, המבטיחה הגנה מרבית לרוכש, היא ערבות בנקאית. הערבות הבנקאית  אמורה להגן על הקונה במקרים שבהם שילם לקבלן על פי התחייבות אך הקבלן אינו יכול לספק את הדירה. לצערנו, למועצה לצרכנות ידועים מקרים בהם הקבלן נקלע לקשיים והבנק הערב ניסה להתחמק מערבותו בטענות שונות, כגון שהצרכן לא עמד בתנאי הערבות עליה חתם. בהתאם חשוב לקרוא את תנאי הערבות ולוודא שעומדים בהם.

כיוון שלא קיים אמצעי תשלום של אגורה, על העסק לעגל את המחיר אל המחיר האפשרי הקרוב, בין אם אגורה או שתיים מעלה או אגורה או שתיים מטה. זאת, כשמדובר בתשלום במזומן. לעומתו, כשמדובר בתשלום  באשראי או בהוראת קבע, על העסק לבצע חישוב מדוייק ולחייב לפיו. כשעסק נוקב מחיר של 9.99 הדבר מרגיז, אבל אינו בלתי חוקי.

במקרים של פגיעה במכשירי חשמל ביתיים כתוצאה מרוב סוגי ההפרעות באספקת החשמל שהינם שינויי מתח חברת החשמל אחראית לנזק שנגרם לצרכן ועליה לפצות את הצרכן. למרות זאת, חברת החשמל מסרבת באופן בלתי מוצדק בחלק מהמקרים לפצות צרכנים בגין נזקים שנגרמו למכשירי חשמל ביתיים כתוצאה מבעיות ברשת החשמל, ואף מנסה להתחמק מאחריותה זו בטענה כי אין קשר בין אספקת החשמל הלקויה, לכאורה, לנזק שנגרם לצרכן.
מה עושים? לא מוותרים!  המועצה ממליצה לפנות למומחה לנושא ולקבל חוות דעת מקצועית בכתב. אם אתם צודקים, וחוות דעת המומחה קבעה כי המכשיר ניזוק בשל אספקת החשמל הלקויה, וחברת החשמל מסרבת לפצות באופן בלתי מבוסס, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. הניסיון הוכיח כי בחלק ניכר של המקרים מגיעים השופטים למסקנה כי הנזק נגרם כתוצאה מהפרעות באספקת החשמל ומחייבים את חברת החשמל לשלם פיצויים לצרכן.