המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים

תאריך: 20/02/2020

שמים סוף לסכסוך / אמנון מרגלית

אמנון מרגלית, טוען משפטי מטעם המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, חבר בצוות אכיפה אזרחית במועצה הישראלית לצרכנות ונציג ציבור בוועדות הבירורים על סכסוכים בין צרכנים לבית עסקים ללא התערבות בית משפט.

בסדרת המאמרים הבאים אסקור את הליכים העיקריים להביא לסיום סכסוך אזרחי ע"י הצדדים. המאמרים לא ידונו בסכסוכים עסקיים ומסחריים הנדונים בבתי משפט מחוזיים ומלווים ע"י עורכי דין אלא בסכסוכים היום יומיים שבהם אנו נתקלים מידי פעם ולא תמיד יודעים איך להתנהל.


המאמרים ילוו בדוגמאות ובהמלצות על פעולות מעשיות שמומלץ לנקוט במקרים כאלו ואחרים.
כותב המאמרים אינו עו"ד ולא מדובר בהמלצות לנקיטת פעולה זו או אחרת אלא בידע ומידע מניסיונו של הכותב שנרכש במהלך שנים ארוכות של פעילות כטוען משפטי מטעם המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, כחבר בצוות אכיפה אזרחית במועצה הישראלית לצרכנות וכנציג ציבור בוועדות הבירורים באחד הארגונים הגדולים בארץ.


ויתור


אחד ההליכים הנהדרים העומדים לרשותנו במקרה של סכסוך


אנחנו לא פועלים "מהבטן" אלא מחשבים שיקול קר של עלות מול תועלת לסיום הסכסוך.
לדוגמא: רכשתי מוצר באזור קניות ובבית התברר לי כי חויבתי ב-2 שקלים יותר מידי. הרצון המיידי הוא לחזור מייד לאזור הקניות ולתבוע את ההפרש רק ש...הנסיעה לאזור הקניות והזמן שאשקיע יעלו יותר מהנזק.


בשיקול קר נוותר ונספוג את הנזק אבל...חשוב לתעד!! (הנחיה זו תחזור על עצמה לכל אורך המאמרים). כדאי לשלוח הודעה, בכל דרך, לחנות, להודיע על המקרה ולהשאיר אצלנו עותק מההודעה.


מטרת התיעוד היא להבטיח את זכויותינו בעתיד למשל במקרה של נזק חוזר, נזק מתמשך ואפילו כדי לנסות ולמנוע נזק דומה ללקוחות אחרים.


פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט


הליך מומלץ מאד לסיום סכסוך בדרך שמאפשרת בד"כ הן את השבת רוב הנזק והן את היכולת להמשיך בחיים בלי לערב אמוציות חריגות ומריחת הסכסוך למשך זמן רב תוך התערבות של גופים חיצוניים.


דוגמא : תאונה קלה שבה נגרם נזק מסוים לרכבים באשמת אחד הצדדים. הצד הפוגע מכיר באחריותו ומגיע להסכמה מדעת עם הצד הנפגע על הסכום שיועבר לו לשם תיקון הנזק.

במקרה של הגעה לפשרה מומלץ מאד לתעד את הפשרה בכתב במסמך שנקרא לו "זיכרון דברים". זיכרון דברים צריך לכלול שני אלמנטים משפטיים עיקריים: גמירות הדעת ומסוימות.

 

* גמירות הדעת – שני הצדדים מקבלים בדעה צלולה ומתוך הסכמה מלאה ללא שום חובה את המוסכם בזיכרון הדברים.


* מסוימות – זיכרון הדברים מכיל את הפרטים העיקריים והחשובים לתיאור כל מה שהוסכם בו וניתן לזהות בקלות על מה מדובר, מתי בדיוק היה האירוע ומה הם כל פרטי הסיכום בין הצדדים.


להלן דוגמה מקוצרת לזיכרון דברים שכזה :


זיכרון דברים שנערך ונחתם בתאריך __________ במיקום _______________


צד א' – שם ומשפחה _____________ ת.ז. _______________


צד ב' – שם ומשפחה ________________ ת.ז. ______________


היות וצד א' מוכן לפצות את צד ב' על נזק שנגרם לו בתאריך _______ בסכום של ________
היות וצד ב' מוכן לקבל את הסכום הנ"ל כפיצוי סופי על הנזק שנגרם לו.


יעביר צד א' לצד ב' את הסכום הנ"ל בתאריך_______________


צד ב' מאשר בהסכמתו לקבלת הפיצוי ובחתימתו על מסמך זה שאין לו ולא יהיו לא יותר תביעות ובקשות מצד ב' בכל הנוגע למקרה האמור הן במישור האזרחי והן מול רשויות המדינה.


חתימת צד א' ___________ חתימת צד ב' _____________


כמה הערות לתשומת לב :


1.בעריכת מסמך בנוסח כזה לא לוקח אף אחד מהצדדים אחריות או אשמה.


2.המסמך אמור לסיים את הסכסוך מכל בחינה שהיא.


3.זיכרון הדברים הוא חוזה לכל דבר והוא כפוף לסעיף 24 לדיני החוזים ולכן מחייב.


4.יש סיכון בעריכת זיכרון דברים ע"י אנשים ללא השכלה משפטית שכן לעיתים לא חושבים על כל האפשרויות ונותר פתח להמשך הסכסוך.


5.זיכרון דברים, כמו על חוזה, נתון לפרשנות בית המשפט במקרה שאחד הצדדים לא רואה אותו כסיום הסכסוך.


6.על אף הסעיף הנ"ל בתי המשפט נוטים לאכוף קיום חוזים בכלל וזיכרון דברים בכלל זה.


7.זיכרון דברים ובאופן כללי כל חוזה שהוא אינו מחייב חתימה ויכול להיעשות אפילו בע"פ רק שיש צורך להיות מסוגלים להביא ראיה על עיקרי הדברים שסוכמו.


לסיכום מאמר זה השתדלתי לתאר כמה דרכים ראשוניות לסיום סכסוך. במאמרים הבאים אכתוב על הליכי גישור, בוררות, הגשת תביעה, התהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, ערעור, הוצאה לפועל ועוד...



פורום המועצה לצרכנות