"מבחן המלאכים"- ניגוד ענינים בחיסכון הפנסיוני / עו"ד אהוד פלג
כשמדובר בעולם המסחר, ראוי במיוחד לזכור זאת, אם רצוננו להבטיח לא רק את האינטרס של בעלי-העסקים, אלא גם את ההגינות כלפי הצרכנים
מלאכים בדרך כלל נמצאים בשמים. על כדור הארץ חיים בעלי- חיים ובני-אדם (יש כמה יוצאים מן הכלל לשתי הקביעות).
אמרת בן-אדם– אמרת יצור לא מושלם, בעל חולשות ונטיות – לב.
כשמדובר בעולם המסחר, ראוי במיוחד לזכור זאת, אם רצוננו להבטיח לא רק את האינטרס של בעלי-העסקים, אלא גם את ההגינות כלפי הצרכנים. אנשי העסקים, האמונים על תפיסת "מיקסום הרווחים" ו"הבאת ערך לבעלי המניות", פוסחים לעיתים על ערך ההגינות, או לא נותנים לו את המשקל הראוי במשוואה הקובעת את התנהלותם העסקית. גישה כזו תכתיב לדוגמה הסתרת מידע מעיני הצרכן, הטעייתו בפרסומים כוזבים, ניצול מצבי מצוקה אליהם הוא נקלע וכן ניצול בורותו באשר לזכויותיו החוקיות ובאשר להבנתו בחומר הקשור לאותו התחום המסחרי.
בתחום הביטוח הפנסיוני, הצרכן הממוצע מבין מעט מאד. הסוכנים והמשווקים הפנסיוניים פוגשים את הצרכן בנקודת החולשה הזו, בדרך כלל בעת הקבלה למקום עבודה מסודר או בעת מעבר למקום עבודה אחר, ומייעצים לו לגבי אפיקי החיסכון המומלצים, וכן עם איזו קרן או קופה כדאי לו להתקשר. הם אינם מגלים לו מהו הסדר התיגמול הקיים בינם לבין אותה הקופה. הם אינם מגלים לו, שככל שדמי הניהול שישלם גבוהים יותר, כך גם התיגמול שהם מקבלים גדל בהתאם. הם אינם מגלים לו שההסכם שלהם עם קופות מסויימות מקנה להם תיגמול גבוה יותר לעומת קופות אחרות. הצרכן בדרך כלל יקבל את המלצתם, כי בהיעדר הבנה מספקת הוא אינו יודע אף לשאול את שאלות הבקרה המתבקשות (לדוגמה - מה הן האפשרויות החלופיות לקרנות שהם מציעים). נטייתו תהיה לסמוך על הסוכנים והמשווקים בהחשיבו אותם כמקצוענים, כמי שמשרתים אותו ורוצים לשמרו כלקוח, וכן לאור ההסברים הנשמעים משכנעים והגיוניים.
כעת קיימות שתי אפשרויות: הסוכן והמשווק יפעל בנאמנות עבור הלקוח, וימליץ לו להתקשר עם הקרן או הקופה המיטבית מבחינתו, גם אם הסדריו של המשווק איתה נחותים לעומת קרנות אחרות.
האפשרות האחרת היא כי, במודע או שלא במודע, תונחה המלצתו של המשווק על-ידי הכלל הידוע: "מה ייצא לי מזה", ולאו דווקא לטובת הצרכן.
בהבדלים בין שתי האפשרויות טמונים מיליארדים רבים של שקלים, שצרכנים עלולים לשלם מכיסם לחברות הביטוח במהלך תקופת החיסכון, או לא לקבלם בקצבאות הפנסיה שלהם כשיגיעו לגיל פרישה , כי היו במסלול פחות מיטבי מבחינתם, פרי המלצה מוטה של משווק פנסיוני.
דילמה זו, המונחת לפיתחם של המשווקים והסוכנים הפנסיונים, מציבה אותם בפני "מבחן המלאכים"- ניגוד ענינים בלתי אפשרי שאינו הולם את יישותם כבני-אדם ובעיקר כאנשי עסקים.
הממונה על שוק ההון והמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, ביקשה לפעול למניעת מצב זה של ניגוד ענינים, ולחסוך מן המשווקים את המבחן הקשה.
היא פרסמה נייר עמדה הדורש למנוע כל זיקה תיגמולית לסוכן או למשווק בין גובה דמי ניהול שישלם הצרכן לקרן, לבין התשלום שיקבלו המשווקים מאותה הקרן.
בתגובה פתחו חברות הביטוח הפנסיוני במאבק חריף נגד המפקחת, תוך השמעת איומים בפנייה לבג"צ. החברות מבינות כי הסרת הזיקה הפסולה תבטל את ההטייה האפשרית בהמלצותיהם של המשווקים, ותחשוף אותן בפני השוואה ותחרות אמיתית, שתצמצם את גובה דמי הניהול תקבלנה מן הצרכנים. לא בקלות הן תוותרנה על התרנגולת המטילה ביצי זהב.
המועצה הישראלית לצרכנות הכינה מהלך חקיקתי שיבסס את מעמדם של יועצים פנסיונים אובייקטיבים לשירות הציבור, כאלה שאין להם כל זיקה עיסקית עם קופות או קרנות פנסיוניות, ושיעודד את הציבור להעדיף את שירותיהם לפחות כברירת מחדל, כדי לעקוף את אותו ניגוד הענינים של הסוכנים והמשווקים הפועל לרעתם.
בינתיים, צעדה של הממונה על שוק ההון הוא צעד מתבקש וחשוב בניסיון להצעיד את הענף הזה, הכל כך משמעותי ליכולות המחיה של אנשים שהגיעו לגיל פרישה, לכיוון של עתיד הוגן יותר.
* עו"ד אהוד פלג הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות
