ייבוא מקביל של מוצרי מזון ומשקה – מה חשוב לדעת?
מתיעודים שהגיעו לידי המועצה לצרכנות עולה כי ישנם מוצרים המיוצרים בחו"ל, כמו פחיות משקה, הזהים לחלוטין למוצר מוכר שנמכר בישראל, רק שעליהם אין כלל כיתוב בעברית. מה המשמעות מבחינת הצרכן ומה חשוב לבדוק?
דוגמא לייבוא מקביל הנמכר בישראל. פחיות קוקה קולה עם כיתוב באוקראינית בלבד
בשבועות האחרונים, צרכנים מגלים ברשתות השיווק הפתעה נעימה: מחירי בקבוקי ופחיות משפחת קוקה קולה (קלאסי/דייאט/זירו/ספרייט /פואנטה) נמכרים בהוזלה משמעותית- 1.90 ש"ח לפחית במקום המחיר אליו הורגלנו של 5 שקלים.
לא מדובר ב "בעל הבית השתגע" אלה בפתיחת השוק ליבוא מקביל לאחר שקיבל את חותמת ואישור הרבנות ככשר מאוקראינה, במטרה להוזיל את סל הקניות. חשוב להזכיר כי הצורך בייבוא מקביל נובע בעיקר מהרצון להפחית את מחירי המשקאות ואת יוקר המחייה לצרכן בישראל , שכן מחירי קוקה קולה (המיוצרים בארץ בסופו של יום) בארץ נחשבים גבוהים, הן ביחס למתחרות והן ביחס למחירי המשקה בעולם.
בבדיקה שערכה המועצה לצרכנות, מחירי הקוקה קולה (לא של היבוא המקביל) גבוהים בעשרות אחוזים בישראל. בארצות הברית המחיר הממוצע הוא 40 סנט - כ-1.4 ש"ח. בריטניה 0.6 פאונד (2.6 ש"ח) בצרפת 80 סנט יורו (3.1 ש"ח) ביפן 66 ין (2.1 ש"ח) בקפריסין וביוון 1.5 ש"ח ובדובאי 2.4 ש"ח.
אבל האם המחיר הוא חזות הכול? למה צרכן צריך לשים לב בעת הקניה?
פיקדון על מיכלי המשקה
נכון להיום, קמה חובת פקדון על פחיות משקה, כך שמחיר פחית כמו שמוצג לצרכן בחנות כולל בתוכו גם סך של 30 אג' שמהווה את הפיקדון.
המשמעות היא שבעת השבת הפחית והעברתה למחזור, הצרכן יקבל את אותן 30 אג' בחזרה לכיסו. הוראות הדין מחייבות את בית העסק לציין את המחיר הכולל ובתוכו רכיב הפיקדון– סימון מחיר ללא מחיר הפיקדון והוספת הפיקדון בקופה מהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, סעיף 17ב לעניין המחיר הכולל, ולמעשה מטעה את הצרכן, שמגלה רק בקופה כי המוצר "התייקר" לפתע.
היעדר הסימון "חייב בפיקדון" מייצר שתי בעיות שונות: האחת- הוא מטעה את הצרכן לחשוב שהוא פטור מתשלום הפיקדון, דבר שאינו נכון, שכן גם מוצרים מיובאים מחויבים בפיקדון, והעוסק, אכן ייגבה ממנו תוספת עבור הפיקדון בקופה. הבעיה השנייה תגיע, כאשר הצרכן הנבון והערכי, יגיע ויבקש להחזיר את הפחית לצורכי מחזור ולקבל את כספי הפיקדון, אז לפתע, העוסק מסרב שכן לא מצוין על הפחית כי היא מחויבת בפיקדון. במועצה לצרכנות מסבירים כי " אי אפשר מצד אחד לגבות ומצד שני לא להחזיר.
לעניין הפטור על פי החוק, יבואן חייב לסמן מכלי משקה חייבים בפיקדון. אלא אם היבואן קיבל פטור מחובת סימון ושילם לקרן לשמירת הניקיון סכום שהוא פי 6 מסכום הפיקדון. על היבואן למסור אישור על הפטור לבעל העסק (המוכר" העדר סימון "חייב בפיקדון" – מהווה הן הטעיה צרכנית בניגוד לחוק הגנת הצרכן, והן הפרת של חובת הסימון שחלה, כאמור, גם על מוצרים מיובאים. חיוב בפיקדון ואי מתן אפשרות להזדכות עליו – הפרה בוטה של חוק הפיקדון.
במקרה שהגיע למועצה לצרכנות בחשבונית נוספו 30 אגורות על המחיר שהיה מצוין על המדף. במועצה לצרכנות מדגישים כי " אסור לגבות דמי פיקדון מעבר למחיר המוצג על גבי המוצר. צריך לבדוק אם המחיר המוצג כולל את דמי הפיקדון או לא. הפרת החובה מזכה את הצרכן בזכות להגיש תביעה כנגד בית העסק לתבוע פיצוי לדג' ללא הוכחת נזק בסך של עד 10,000 ₪.
חובת סימון בעברית
פחית ב 1.90 הוא אכן מחיר אטרקטיבי אבל מה מכיל המוצר? בישראל יש חובת סימון מספר כפיות סוכר, באוקראינה- לא. לכן מצוינת כמות הסוכר הכוללת שלא ניתנת להמרה לכפיות למשל וצרכן שרוכש פחית ב 1.90 נאלץ לחשב את כמות הסוכר הקיימת במשקה. גם היעדר ציון של הממתיק המלאכותי יכול ליצור בעיה במקרה של רגישות לממתיק מסוים. מבדיקת המרכיבים עולה כי המוצר האוקראיני מכיל יותר נתרן מהמוצר הישראלי, כך שמי שסופר את כמות הנתרן נמצא בבעיה - מומלץ שיבדוק איזה משקה הוא רוכש.
המחיר האטרקטיבי מביא קמעונאים רבים לרכוש חבילה של עשרות פחיות, ולמכור אותן בפיצוציות". אולם אצל רמי לוי בניגוד ליוחננוף, אין סימון מתורגם לעברית על כל פחית, ורק על המארז השלם מופיעה מדבקה, אולם צרכן שרוכש או שותה פחית בנפרד לא יכול לדעת מה מכיל המוצר.
חשוב שנזכור כי הסימון התזונתי וחובת הצגתו בעברית ובהתאם לכללים שנקבעו, נוצרו בשבילנו, כדי שאנחנו נוכל לדעת מה אנו מכניסים לגופנו. כאשר אין סימון שכזה בעברית, אנחנו לא ערים למרכיבי המוצר. ומה שסבור כי המרכיבים זהים למוצר המוכר והמסומן, טעות בידו, מסתבר שישנם הבדלים בין המוצרים.
מבחינה חוקית, תקנות בריאות הציבור משנת 2017 מסתפקות בסימון על המארז בלבד, ובתנאי שיצוין כי המוצר ניתן למכירה במארז בלבד, אבל חשוב להבהיר כי מוצרים כגון פחיות קולה, שמטבען ניתנו לפירוק והמארז ,יחד עם הסימון, ככל הנראה לא יישמר לאורך זמן, מביאות לכך שלמעשה, בעת צריכת המשקה, לצרכן לא יהיה שום מידע על המוצר ועל תכולתו. במקרה זה, ראוי שהמחוקק יסגור את הפרצה שמתגלה, לכאורה, בתקנות ויחייב סימון גם על פריטים במארז.. יוחננוף עושים זאת ומוכרים באותו מחיר נמוך ואטרקטיבי כך שהדבר אפשרי.
האם זכותו של צרכן לדעת את מקור המוצר? בסקר שערכה המועצה לצרכנות עלה כי הצרכנים מעדיפים לכוש תוצרת ישראל, ובסקרים אחרים עולה כי צרכנים מעוניינים לדעת את ארץ המקור- כפי שעולה לאחרונה בעניין סימון של ירקות ופירות. לא מדובר רק בפרץ של פטריוטיות - גם בדין, ישנה חובה לציין את ארץ המקור של המוצר. על כן, במקביל להוזלת המחיר המבורכת לכשעצמה, ראוי להמשיך ולספק לצרכנים את מלוא המידע, גם בנוגע לארץ המקור.
המחיר הנמוך הוא הקובע בתמונה שהגיעה למועצה לצרכנות, מוצג מארז שהוצג עליו מחיר 1.90 כמו של פחית בודדת – מדובר כנראה בטעות, אולם על פי הוראות הדין, המחיר על המוצר הנו המחיר המחייב, גם אם מחירו של המוצר בקופה, גבוה יותר.
לגבי ממתיקים מלאכותיים - תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע"ט-2 - חברות נדרשות לסימון "מכיל אספרטיים" במזון המכיל ממתיק מלאכותי. תקנות חדשות לסימון מזון המכיל ממתיקים, כללו את המונח "פנילאלנין" הפחות מוכר לציבור. לפי ההחלטה שהתקבלה הסימון החדש יעשה באותיות קריאות וגדולות ויכלול גם כיתוב: "צריכה מופרזת עלולה לגרום לפעילות מעיים מוגברת"
