במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות של צרכנים בגין הטעיה  בנוגע לנפח האחסון של מקררים. צרכנים הסתמכו על נתוני המשווקים בדבר נפח המקרר, ולאחר הקנייה נוכחו לדעת, כי הנפח המוצהר הוא למעשה "נפח המקרר ברוטו" ולא "נפח האחסון".

הבעיה אינה טמונה בהיעדר נתונים לגבי "נפח נטו" ו"נפח ברוטו", כיוון שאלו אמורים להיות מוטבעים בגב המקרר. הבעיה מתעוררת כאשר הצרכנים, שאינם מודעים לאבחנה בין ההגדרות, מסתמכים על הנתונים המוצגים להם על ידי מפרסמים ומשווקים בכתב ובע"פ.  אלה מציגים לעתים רק את נתוני "הנפח ברוטו" מבלי לציין שמדובר בנפח ברוטו, והצרכן מניח  שמדובר בנפח האחסון.

 

 

 

 

צרכנים רכשו מקרר מתוצרת סמסונג המקרר הוצג בחנות ובתעודת המשלוח כבעל נפח של 620 ליטר, והצרכנים הניחו כי  זהו נפח האחסון של המקרר.  כשהגיע המקרר לביתם גילו הצרכנים מדבקה בדופן הפנימי של המקרר, ועליה צוין כי נפח האחסון של המקרר הוא  490 ליטר.

 

 

במקרה אחר צרכנית רכשה מקפיא מתוצרת זק"ש. בפרסום ברשת מוצרי חשמל הוצג המקפיא  כבעל נפח של 210 ליטר, ואולם כאשר המקפיא  הגיע לביתה ראתה הצרכנית לראשונה את מדבקת היבואן, ובה צוין כי נפח המקפיא הוא 179 ליטר בלבד.

 

 

 

 

בדיקת  נפח של מקררים נעשית בהתאם למפורט בתקן  ובתקנות:

בתווית היצרן יצוינו נתוני המקרר ובכלל זה נפח ברוטו (חיצוני) ונפח אחסון (נפח פנימי). תווית זו תוצמד בדרך כלל בצדו האחורי של המקרר.

 

בתווית האנרגיה  יסומנו נפחי האחסון של תא ההקפאה ושל תא המזון.

כיון שחובת הסימון של שני סוגי הנפחים קבועה בחוקים הרלוונטיים, הרי  שאי אפשר  לטעון כי ציון נפח ברוטו מהווה עבירה או הטעיה, ואולם "נפח ברוטו" אינו משקף את הנתונים  המעניינים את הצרכן.

מתלונות הצרכנים עולה, כי השיקולים הרלוונטיים לרכישה הם המידות הפיזיות של המקרר, קרי אורך, רוחב ועומק, לשם בחינת התאמת המקרר  למקום שהוקצה לו, וכן נתוני נפח נטו, קרי קיבולת תאי האחסון של המקרר.

לפיכך, מן הראוי היה שמשווקי המקררים ימסרו לציבור הצרכנים כל מידע חיוני טרם ביצוע הרכישה, במיוחד כאשר מסירת מידע חלקי עלולה לגרום לצרכן לטעות לגבי פרט מהותי בעסקה, קרי נפח תאי האחסון של המקרר.

עמדת המועצה לצרכנות: פרסום הנפח ברוטו בלבד ללא ציון הנפח נטו עלול להטעות את הצרכן לחשוב כי מדובר בנפח תאי האחסון  בשעה שלמעשה מדובר בנפח החיצוני, הגדול יותר.

בעבר הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית על סך של כ- 82 מליון שקל נגד תדיראן הולדינגס (קריסטל), יצרנית אמקור ויבואנית אמנה, בגין הצגת נתונים כוזבים בנוגע לנפח המקררים המיוצרים ומשווקים על ידיה במהלך 7 השנים האחרונות.
התובע רכש מקרר אמקור שלטענתו הוצג לו כבעל נפח נטו של 550 ליטר, אך  למעשה נפח המקרר הוא רק 517 ליטר.