המצב החוקי
בדיקת נפח של מקררים נעשית בהתאם למפורט בתקן ובתקנות:
- מקררים נבדקים על פי תקן איזו 15502 ISO סעיף 21 (חלק 2), ועל פיו, לאחר הבדיקה, תוטבע על גב המקרר תווית יצרן הכוללת פרטים בדבר נפח ברוטו ונטו של המקרר.
- תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס"ד-2004, תקנה 5(5) ו-(6), על פי התקנות, חל איסור להציג מכשיר קירור, תמונה של מכשיר קירור וכיו"ב בתצוגה, בשיווק מרחוק, או בכל אמצעי שיווק אחר, אלא אם כן הודבקה עליו או הוצגה בסמוך אליו, במקום בולט לעין, תווית אנרגיה המכילה בין היתר את פרטי "נפח תא ההקפאה" ו"נפח תא המזון".
כלומר, בהתאם לדין הקיים כל מקרר יסומן בשתי תוויות לפחות: "תווית יצרן" ו"תווית יעילות אנרגטית".
בתווית היצרן יצוינו נתוני המקרר ובכלל זה נפח ברוטו (חיצוני) ונפח אחסון (נפח פנימי). תווית זו תוצמד בדרך כלל בצדו האחורי של המקרר.
בתווית האנרגיה יסומנו נפחי האחסון של תא ההקפאה ושל תא המזון.
כיון שחובת הסימון של שני סוגי הנפחים קבועה בחוקים הרלוונטיים, הרי שאי אפשר לטעון כי ציון נפח ברוטו מהווה עבירה או הטעיה, ואולם "נפח ברוטו" אינו משקף את הנתונים המעניינים את הצרכן.
מתלונות הצרכנים עולה, כי השיקולים הרלוונטיים לרכישה הם המידות הפיזיות של המקרר, קרי אורך, רוחב ועומק, לשם בחינת התאמת המקרר למקום שהוקצה לו, וכן נתוני נפח נטו, קרי קיבולת תאי האחסון של המקרר.
לפיכך, מן הראוי היה שמשווקי המקררים ימסרו לציבור הצרכנים כל מידע חיוני טרם ביצוע הרכישה, במיוחד כאשר מסירת מידע חלקי עלולה לגרום לצרכן לטעות לגבי פרט מהותי בעסקה, קרי נפח תאי האחסון של המקרר.
עמדת המועצה לצרכנות: פרסום הנפח ברוטו בלבד ללא ציון הנפח נטו עלול להטעות את הצרכן לחשוב כי מדובר בנפח תאי האחסון בשעה שלמעשה מדובר בנפח החיצוני, הגדול יותר.
בעבר
הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית על סך של כ- 82 מליון שקל נגד תדיראן הולדינגס (קריסטל), יצרנית אמקור ויבואנית אמנה, בגין הצגת נתונים כוזבים בנוגע לנפח המקררים המיוצרים ומשווקים על ידיה במהלך 7 השנים האחרונות.
התובע רכש מקרר אמקור שלטענתו הוצג לו כבעל נפח נטו של 550 ליטר, אך למעשה נפח המקרר הוא רק 517 ליטר.