המלצות המועצה לצרכנות: מה צריך לעשות לפני החזרה לשגרה?

 

 

 

 

אחרי הקורונה כבר כאן. בתי הספר וגני הילדים כבר חזרו לשגרה מסוימת, גם התחבורה הציבורית בדרך, ובקרוב נחזור כולנו ככל הנראה לשגרת עבודה מלאה, לפחות עד שיגיע "הגל השני". הקורונה פגעה קשות בכולנו, רבים איבדו את עבודתם, יצאו לחל"ת או ספגו קיצוצים והכנסתם נפגעה. זה הזמן רגע לפני החזרה לשגרה, כשחלק ניכר מהציבור הישראלי עדין נמצא בבית, המועצה הישראלית לצרכנות הכינה לכם רשימת משימות שחייבים להספיק – ויכולות לחסוך לכם אלפי שקלים:

עברו על דו"חות האשראי ודו"חות הבנק שלכם וודאו שאתם לא משלמים על מוצר שלא הזמנתם או שירות ממנו ביקשתם להתנתק. בדקו היטב את ההסכמים שלכם עם ספקי השירות וודאו שאתם משלמים את התעריף שסוכם. תתפלאו לשמוע כמה פעמים זה קורה.

האם אני באמת צריך את זה? ייתכן שעם הזמן כבר אין לכם צורך בחלק מהשירותים שאתם צורכים, אבל אתם עדין משלמים עליהם. לא מעט אנשים משלמים עדין על ערוצי ילדים בטלוויזיה – כאשר "הילד" נמצא בכלל לקראת גיוס; לפעמים אנחנו משלמים על ביטוח למקרר – שבכלל לא נמצא ברשותנו; וכך הלאה.

רכזו את החיובים שלכם לספקי השירות הביתיים שלכם (כבלים/לוויין, אינטרנט, סלולר וכו'). ערכו סקר השוואת מחירים ובדקו האם קיימת חבילה מוזלת יותר. כאשר אתם בודקים את הנושא, קחו בחשבון גם את עלויות הניתוק מהשירות הקיים (ככל וישנן).

בדקו בארנק: יש לכם זיכויים/שוברי מתנה/תווי קנייה? חשוב לזכור כי תוקפם מוגבל. אם פג התוקף שלהם במהלך תקופת הקורונה, שלחו בקשה להארכת התוקף בשל מצב החירום. אם לא, כדאי לכם ליצור טבלה בה תכתבו אילו תווים נשארו ועד מתי הם בתוקף, כדי שלא תאבדו את הכסף שעומד לרשותכם. אפשר גם לציין ביומן תזכורות מספר ימים לפני שהתווים מסתיימים, כדי שלא תשכחו לנצל אותם במועד.

צאו לסופר רק עם רשימה מסודרת: כמה פעמים מצאתם עצמכם בסופרמרקט, מתלבטים האם ג'ל הכביסה נגמר או שעדין לא, החלטתם לקנות – וכשהגעתם הביתה גיליתם שיש לכם מיכל מלא לגמרי? זה קרה לכולנו. הקפידו לבדוק היטב מה חסר לפני שיוצאים מהבית, כדי לא לרכוש בטעות מוצרים שאין לנו צורך בהם. מומלץ גם לעשות השוואת מחירים; לעיתים ישנם הפרשים של עשרות אחוזים בין אותם המוצרים הנמכרים אצל קמעונאים שונים.

בדקו היטב את חשבון החשמל: חשבון החשמל הדו-חודשי מהווה עבור כולנו הוצאה גדולה של מאות שקלים ולמעלה מכך. ככלל, חשבון החשמל מחושב לפי קריאת מונה בפועל, אך לעיתים נרשמת בחשבון החשמל הערכת מונה או דילוג יזום מסיבות שונות (למשל, כשלא מתאפשרת גישה או אם יש מחסור בכוח אדם; בתקופת הקורונה לא בוצעה קריאת מונה בנכסים רבים). במקרים כאלה, זכותכם לפנות לחברת החשמל ולדווח טלפונית על קריאת המונה. במקרה שחוייבתם ביתר, תזוכו בחשבון הבא.

רכזו את פוליסות הביטוח שלכם ובידקו עם הסוכן האם ניתן להוזיל את הפרמיות. ואולי בכלל יש לכם כפילויות מיותרות בפוליסות? הציבור הישראלי מפסיד מיליארדי שקלים בשנה בגלל "כפל ביטוחים" ומשלם המון כסף לשווא על פוליסות שאין בהן כל צורך (כלומר, כאשר אני מחזיק בכמה מוצרי ביטוח זהים).

בדקו את חשבון מים: בדקו את החשבונות שאתם מקבלים. החשבון מחושב לפי מספר הנפשות בבית וחשוב לוודא שמספר הנפשות המצוין על גבי החשבון מעודכן. אם מספר הנפשות לא מעודכן, פנו לתאגיד המים ועדכנו.

כספים אבודים: המדינה יצרה את "הר הכסף", שהוא שירות דיגיטלי חינם לאיתור כספים אבודים בקרנות פנסיה/חברות ביטוח. היכנסו לאתר משרד האוצר והשתמשו בו. רק שימו לב והיזהרו מהונאות: בתחום זה פועלים עסקים פרטיים שעושים שימוש בשם "הר הכסף" וגובים כספים עבור שירותים שניתנים חינם על ידי המדינה. לכן, הקפידו להיכנס רק לאתרים עם סיומת gov.il

 

חיובים בכרטיס אשראי: בדקו בחשבון הבנק אם החיובים מתבצעים במועד התואם את מועד קבלת המשכורת/דמי אבטלה. פער של כמה ימים עלול לגרום למשיכת יתר וחיוב בגין ריבית גבוהה.

היזהרו מהבטחת הלוואה מהירה ומובטחת לכל דורש! בתחום זה פועלים עוסקים רבים שמבטיחים הלוואה, גובים "דמי טיפול" עבור "בדיקת זכאות" כביכול, אולם אחרי ששילמתם וקיבלתם תשובה חיובית תגלו שלא מדובר בחברה פיננסית שמלווה כספים בפיקוח המדינה אלא בעוקץ.