ביטול אירועים בשל המלחמה - מה זכויות הצרכן?
קבעתם תאריך לחתונה, אולם בשל המצב הבטחוני והנחיות פיקוד העורף - לא ניתן לקיים את האירוע. מה ניתן לעשות במצב כזה ומי אמור לשאת בעלויות? עמדת המועצה לצרכנות
מניסיון המועצה בטיפול בתלונות בעניין ביטול אירועים בשל המלחמה עולה כי במקרים בהם ההתקשרות נעשתה לאחר מלחמת "חרבות ברזל" קיימות הוראות בחוזה עליו חתמו מול האולם.
בדרך כלל נקבע כי אם הצדדים נאלצים לבטל את האירוע בשל כוח עליון, האירוע יידחה למועד אחר מוסכם על שני הצדדים.
ישנם מקרים בהם לא נקבעו הוראות לעניין זה, ובמקרה זה עומדת לצדדים טענת סיכול בשל כוח עליון:
במקרה בו לא ניתן לקיים את החתונה בשל הנחיית פיקוד העורף האוסרת על התקהלות, כל צד יכול לטעון לסיכול חוזה לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) כי מדובר באירוע בלתי צפוי ובלתי נשלט, שלא מאפשר את קיום ההסכם.
הניחות פיקוד העורף אוסרות על בעל האולם לקיים את האירוע ולספק את השירות לו התחייב. על כן, ככל שהצדדים לא מגיעים להסכמות בעניין דחיית מועד האירוע, כל צד רשאי לבטל את ההסכם והצרכן רשאי לדרוש את החזר המקדמה.
אולם יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תנאי ההסכם.
לעניין זה נציין כי לפני חקיקת החוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), תשפ"א-2020, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי אמנם ביטול האירוע נבע מכוח עליון, אולם התוצאה הנכונה היא לחייב כל צד להחזיר לצד השני את מה שקיבל מכוח החוזה, ובמקרה זה, לחייב את אולם האירועים להחזיר את המקדמה לתובע, גם אם אולם האירועים ממשיך לשאת בהוצאות הקבועות של העסק.
בית המשפט קבע כי ההוצאות הקבועות יאנן קשורות להסכם ההתקשרות בין הצדדים ואין להטיל על התובע הוצאות בשל כך.
