המועצה > חוק ומשפט > תיקוני חקיקה

תיקוני חקיקה

במדור זה יוצגו הסברים לתיקוני חקיקה ולחוקים חדשים שהתקבלו לאחרונה ושיש בהם כדי לקדם את אינטרס ציבור הצרכנים.
בחלק מהנושאים תמצאו הרחבה במדור המדריך לצרכן.

ספקיות שירותים יחוייבו לתת מענה טלפוני אנושי לצרכן חינם ובטווח זמן מוגבל

תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), אשר נכנסו לתוקף ביום.12.12.12, מסדירות את האופן בו חברות התקשורת (טלויזיה, גז, טלפוניה ואינטרנט) הגז החשמל והמים יפעילו את "שירות המענה הטלפוני"  אותו הן מחוייבות להעמיד לשרות הציבור בחינם.
מטרת התקנות היא להגביל את זמן ההמתנה למענה האנושי ולייעל את הטיפול בתלונות. חשוב לציין שההוראות המסדירות את אופן מתן "שירות המענה הטלפוני" חלות רק על פניות צרכנים לגבי ליקוי או פגם בציוד או לגבי תקלה בשירות.
במקרה בו צרכן מתקשר לאחת מן החברות עליה חלה חובת מתן שירות טלפוני חינם על החברה לפעול באופן הבא:

• אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, על העוסק להודיע לצרכן בהודעה מוקלטת, לא יאוחר מ- 2 דקות מתחילת השיחה, כי זמן ההמתנה הצפוי עולה על 3 דקות וכי באפשרותו להשאיר הודעה או להמתין לקבלת מענה אנושי.

• אם הצרכן בחר להשאיר הודעה עם פרטי התקשרות, על נציג מטעם העוסק לחזור אל הצרכן טלפונית תוך 3 שעות ממועד השארת ההודעה.

• אם הצרכן בחר להמתין למענה אנושי, על העוסק להודיע לו מה מקומו בתור, מהו זמן ההמתנה המשוער ואת אפשרותו לעבור לשירות השארת הודעה בכל עת.

• אם הצרכן השאיר הודעה הקולית, פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, כי אז,  העוסק רשאי לחזור לצרכן במענה אנושי ביום המחרת, תוך 3 שעות מתחילת יום העבודה (ביום שאינו יום עבודה של העוסק, יודיע העוסק לצרכן בהודעה מוקלטת, את ימי ושעות הפעילות).

• אם העוסק חזר לצרכן במענה אנושי והצרכן לא ענה, על העוסק להודיע לצרכן, בהודעה קולית או באמצעות הודעת sms  את טווח השעות במהלכן יחזור אל הצרכן בשנית, כאשר מועד זה לא יאוחר משלוש שעות ממועד מסירת ההודעה או שליחת הודעת ה-sms.

• חזר העוסק לצרכן בפעם השנייה והצרכן לא ענה, יודיע לו בהודעה קולית או בהודעת sms  כי מכוון שלא ענה על הצרכן לפנות אליו טלפונית פעם נוספת.

לנוסח התקנות

מעתה, חובת הצגת מחיר לא רק על מוצר אלא גם על שירותים

ביום 2.5.12 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התקנות מרחיבות את חובת הצגת מחירי מוצרים גם על שירותים מסויימים.
על פי התקנות, בעל עסק למתן שירותים לציבור כפי שיפורט בהמשך, יציג בבית העסק, באופן ברור ובולט לעין את מחירי השירותים הניתנים בבית העסק, כשהם נקובים במטבע ישראלי.
החובה חלה על השירותים הבאים:
מכירה או הגשה של אוכל ומשקה (בית קפה, מסעדה, פאב  מועדון וכיוב', ולא חל על אולם אירועים)
שירותי כביסה, ניקוי, ניקוי כימי, גיהוץ וצביעה של כבסים.
שירותי מספרה, קרי טיפול בשערות וכל שרות אחר הניתן במספרה.
שירותי עינוג ציבורי, כלומר, הצגת תיאטרון, קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופע מחול, ריקודים, קרקס, משחק ספורט וכיוב'.

לנוסח החוק

מהפכה בתחום הסלולר - לא עוד קנסות יציאה, לא עוד שיטת "חיוב זיכוי"
אושרה הצעת חוק התקשורת (תיקון 53), המבטלת לחלוטין את קנסות היציאה, הנגבות על ידי חברות הסלולר והאוסרת על החברות, כאמור, לגבות תשלומים או למנוע הטבות, ממנוי המבקש להתנתק מהן.

ביטול קנסות היציאה בתחום הסלולר
התיקון לחוק אוסר על חברות הסלולר לגבות כל קנס בגין התנתקות.
יודגש כי ביחס ללקוח שהתקשר עם החברה (בהסכם חדש או "שידרוג") לפני ה-1 בנובמבר 2011, יחול ההסדר הקיים, הקובע כי קנסות היציאה לא יעלו על תקרה של 8% מסכום החשבון החודשי הממוצע כפול מספר החודשים הנותרים עד תום תקופת ההתחייבות. 

התיקון לחוק יחול על כל התקשרות שבוצעה החל מה- 1 בנובמבר 2011 ועל כל בקשת ניתוק החל מיום 1.4.12

ניתוק הזיקה בין רכישת מכשיר לרכישת שירות
במסגרת תיקון 53 נקבע גם, כי חברות הסלולאר לא יוכלו עוד, לקשור בין מתן שירותים לבין רכישה, השכרה, השאלה או החכרה של ציוד קצה (מכשירי טלפון ואביזרים), בין אם בהסכם אחד ובין אם בהסכמים נפרדים, בין אם על דרך של מתן הנחה או על דרך של מתן הטבה אחרת.
קרי, החל מיום 1 בינואר 2013, הסכמי ההתקשרות של חברות הסלולר לא יכללו הטבות על רכישת מכשירים בשיטת "החיוב – זיכוי" , חיוב חודשי בגין המכשיר כנגד זיכוי על זמן אוויר.

מטרת התיקון לחוק היא להסיר חסם מעבר בין חברות, שכן חברות הסלולר נוהגות לתת הנחה על מחיר המכשיר עד לרגע בו הלקוח מבקש להתנתק, אך כאשר הלקוח מבקש להתנתק, החברה דורשת ממנו להחזיר לה את שווי ההטבה או גובה את מחירו המלא של המכשיר לפי מחירון החברה, בשיעור גבוה בעשרות אחוזים ממחיר אותו מכשיר אצל משווקים עצמאיים.  דרישה זו לכשעצמה כובלת את הצרכן לספק הסלולר לאורך כל תקופת התשלום – 36 חודשים - והופכת את המעבר לחברה המתחרה לבלתי כדאי כלכלית לצרכן.

ההוראה בעניין ניתוק הזיקה בין מתן שירותים לרכישת ציוד קצה תכנס לתוקף ביחס להתקשרויות צרכנים עם חברות הסלולר שיבוצעו החל מ-1.1.2013.

לנוסח החוק

"שובר זיכוי" – עמיד יותר, תקף יותר, ברור יותר

מליאת הכנסת, אישרה ביום 21.3.12 בקריאה שניה ושלישית, את הצעתה של ח"כ רונית תירוש, לתיקון חוק הגנת הצרכן. התיקון לחוק, שנכנס לתוקפו ביום 20.4.2012, קובע כללים לגבי מרכיביו ומאפייניו של "שובר זיכוי" בגין ביטול עסקה.

יובהר כי, מדובר על מצב בו צרכן מבטל הסכם לרכישת מוצר או שירות בהסכמת בית העסק ואינו זכאי לקבלת "החזר כספי", ולכן הוא מקבל לידיו "שובר  זיכוי".

על פי התיקון לחוק:
• השובר יודפס / ייכתב באופן שלא יימחק.
• הסכום הנקוב בשובר, יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה
• שובר הזיכוי יהיה תקף לפחות לשנתיים מיום מסירתו לצרכן.
• מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת חשבונית העסקה.
• לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לדוגמא במכירה מיוחדת או מבצע.
• על גבי השובר יצויין התוקף לשימוש והאפשרות להשתמש בשובר ללא תנאים מגבילים באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת.
• במידה וצרכן מימש שובר זיכוי וההפרש בין שווי השובר למחיר עסקת המימוש אינו עולה על 5% או 100 ש"ח לפי הנמוך מביניהם, כי אז הצרכן יקבל את העודף במזומן.
התיקון לחוק יחל גם על שוברי מתנה.
לנוסח החוק
 

ספקיות שרותים מתמשכים ישלחו לצרכן דו"ח חיובים שנתי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן לפיה ספקיות שרותים מתמשכים (תקשורת,שרותי טלויזיה בכבלים וכד') המשולמים בהוראת קבע או בכרטיס אשראי,  יחוייבו לשלוח לצרכנים, בסוף כל שנה, סיכום שנתי המפרט את כל החיובים שנשלחו לצרכן במהלך השנה ואת יתרת חובותיו.
 
מדובר על טופס הדומה לטופס 106 הניתן על ידי מעסיק לעובדיו מידי שנה.
הסיכום השנתי יישלח לצרכנים, מידי שנה, במהלך חודש מרץ.
 
יובהר כי החוק לא יחול על עסקאות שהתשלום החודשי בגינן הוא קבוע, כלומר אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש (מנוי לעיתון וכד').
 
התיקון לחוק נכנס לתוקף בחודש ינואר 2013 ויחול גם על עסקאות שנעשו קודם לכן.
החוק יסייע לצרכן בכך שיחסוך את מלאכת שמירת החשבונות, יאפשר בחינת החיובים באופן שנתי מרוכז ואת השוואתם לחיובי השנים הקודמות.

הסוף לאותיות הקטנות בפרסומות

תקנות חדשות העוסקות בגודל האותיות הקטנות בפרסומות נכנסו לתוקף ביום 1.1.2012
מטרת התקנות למנוע הטעיה בדבר התנאים האמיתיים של עסקה או מבצע המוצעים לצרכן באמצעות אותיות בלתי קריאות בפרסום המבצע או העסקה.

דוגמאות להטעיית צרכנים באמצעות שימוש באותיות קטנות: הורדתי מרכאות כי הן באמת קטנות, זו לא מליצה.

• באותיות הגדולות הובטחה הנחה של 50% מהמחיר או הוזלת מחירם של  מוצרי מזון בסופר, אך באותיות הקטנות נכתב כי ההנחה תינתן רק למחזיקי כרטיס אשראי של חברי המועדון.

• באותיות הגדולות הובטחו 10 שנות אחריות על מכונת הכביסה או המייבש, אך באותיות הקטנות כתוב שבשנה הראשונה האחריות היא מלאה, וביתר תשע שנות האחריות הבאות האחריות היא רק על  המנוע. פירוש הדבר שבמקרה של תקלה הצרכן ייאלץ לשלם על חלקי החילוף , מלבד מנוע,  וגם על כל ביקור טכנאי.

• באותיות הגדולות הובטח מחיר מפתה למחשב, ובאותיות הקטנות נרשם – "לא כולל מסך".

מה קובעות התקנות של התמ"ת?

על פי התקנות החדשות, גודל האותיות הקטנות ביותר בפרסומות או בכל מידע הנמסר לצרכן לא יפחת מ-30% מגודל האותיות הגדולות ביותר בפרסומת, ובכל מקרה גודל האותיות לא  יהיה קטן מ- 2 מ"מ.
עוד נקבע כי הכיתוב באותיות הקטנות לא יופיע באלכסון או בהיפוך לתוכן המידע או הפרסומת.
התקנות חלות על כל מידע הנמסר לצרכן, לרבות עלון מידע, קטלוג, מודעות פרסום (בין אם הן מודפסות ובין אם הן במדיה הדיגיטלית).

מדוע האותיות הקטנות  יכולות לפגוע בצרכן?

בישראל השתרשה התנהלות פסולה של המפרסמים, ולפיה באותיות הגדולות בפרסומת מופיע החלק המפתה בהצעה, ובאותיות הקטנות מופיעים סייגים המשנים את ההצעה שינוי משמעותי. הצרכנים מגלים את התנאים האמיתיים של העסקה או המבצע רק בדיעבד, לאחר שהגיעו לחנות  לצורך הרכישה  או אף מאוחר יותר, לאחר שהרכישה נעשתה.

כיצד  אפשר לאכוף את התקנות החדשות?

ראשית, הפרת התקנות מהווה עבירה פלילית, שדינה קנס של 87,600 ₪ .
בנוסף, הצרכן רשאי לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מההטעיה .

* "להנחיות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן"
 
*"כרזה שעוצבה על ידי תלמידים בתחרות כרזות בנושא "צרכנות נבונה" שהתקיימה בין בתי הספר בשנת 2010"
 
 

תעודת האחריות אבדה? מעכשיו – יש מדבקה?... יש אחריות!  

ביום 1.6.2012 נכנס לתוקף תיקון מס' 31  לחוק הגנת הצרכן. תיקון זה קובע שמוכר מוצר חשמלי או אלקטרוני יחויב לספק לצרכן מדבקת אחריות יחד עם תעודת האחריות. מטרת החוק היא למנוע מצב שבו צרכנים  לא יכולים לממש את האחריות על המוצר שקנו רק משום שאיבדו את תעודת האחריות.
התיקון לחוק התגבש על רקע תלונות של צרכנים, ולפיהן פעמים רבות מוצא עצמו הצרכן במצב בו המוצר שרכש נמצא בתקופת האחריות, אולם בשל אובדן תעודת אחריות הצרכן אינו זוכה לקבל את השירות לו הוא זכאי. התיקון לחוק מציע פתרון פשוט לבעיה האמורה: מדבקות אחריות שיודבקו על המכשיר בדבק מיוחד בחוזקו ובעמידותו וישמשו עדות לזכאות הצרכן למימוש האחריות. , המדבקות יהיו מסוג שאינו ניתן לזיוף ואינו ניתן להעברה ממכשיר למכשיר.
מדבקת האחריות איננה תחליף לתעודת האחריות. היא תימסר לצרכן לצד תעודת האחריות ותוכל לשמש את הלקוח במקרים שהתעודה אבדה או ניזוקה. זה חשוב במיוחד כאשר מדובר על תקופות אחריות ארוכות.

איסור גביית עמלה בגין שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום על פי דין

ביום 1.1.2012 נכנס לתוקף תיקון מס' 30  לחוק הגנת הצרכן, האוסר גבית עמלה בגין שירותים שמחירם מפוקח, כגון תשלום חשבון הטלפון של בזק או תשלום לחברת החשמל.
התיקון לחוק קובע כי עוסק הגובה תשלום בעד מצרך או שירות בתעריף מפוקח, לא יהיה רשאי לגבות מהצרכן עמלה עבור עצם התשלום, או עבור פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של גובה החיוב. כנ"ל
בנוסף, נקבע שעוסק הגובה מחיר מפוקח עבור שירות מתמשך יאפשר לצרכן לשלם באחת מן הדרכים  האלה: הרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס אשראי, תשלום במזומן, תשלום בשיק בבנק הדואר או בגוף אחר שנמצא בפריסה ארצית, כפי שמפורט בחוק, ובלבד שאותו גוף לא יגבה עמלה מהצרכן  על עצם ביצוע התשלום באמצעותו.

15/06/2010

יוזמה חדשה: סימון מחיר מרבי על מוצרי מזון בפיקוח
צו חדש* של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה יחייב את היצרנים לסמן את מחירם המרבי של מוצרי מזון שבפיקוח.
היוזמה היא מהלך משותף של המועצה הישראלית לצרכנות ושל ח"כ אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת, האחראית על נושא הצרכנות.
לפי הצו, יחויב היצרן לסמן מוצר מזון שבפיקוח על ידי הכיתוב "מחירו המרבי של המוצר על פי החוק - X שקלים", כשהסימון ייעשה על גבי האריזה, ובאופן ברור ומובלט.
אם מוצר המזון שבפיקוח מיוצר כשהוא אינו ארוז, על היצרן לספק לקמעונאי שלט עליו יופיע כיתוב זה ועליו לוודא שהשלט הוצב במקום מתאים.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות , עו"ד אהוד פלג, אמר כי "הצרכן זכאי לדעת על שורה של מצרכים בסיסיים וחיוניים שעומדים לרשותו במחירים שיש עליהם פיקוח, ולזהות אותם בקלות".
*הצו המוצע מותנה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת

מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון

ביום 1.1.2012 נכנס לתוקף תיקון מס' 29 לחוק הגנת הצרכן, התיקון לחוק קובע כי במקרים בהם עוסק מחייב חשבון של צרכן בתשלומים באמצעות "הרשאה לחיוב חשבון", חובת העוסק לאפשר לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב.
על העוסק להציע לצרכן מועד אחד מתוך ארבעה מועדים לפחות, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות.
מטרת החוק היא לאפשר לצרכן לבחור את המועד הנוח לו לחיוב חשבונו, ובכך להקטין  את מספר המקרים  שבהם  הבנק מסרב לכבד הרשאה בחשבון של צרכן בשל היעדר כיסוי מספיק.
כניסת החוק לתוקף עשויה לעודד לקוחות  לשלם באמצעות הרשאה לחיוב החשבון,  וכך להוזיל את עלויות הגבייה.
התיקון לחוק יחול על עסקים פרטיים  ועל חיובי רשויות בכל הנוגע לתשלומים, כגון גני ילדים וחשבון מים. התיקון לחוק לא יחול על תשלום מיסים, על אגרות, על היטלים ועל דמי השתתפות.
בנוגע ל"הוראות קבע"  שניתנו טרם כניסת החוק לתוקף, על העוסק ליידע את הצרכן בדבר זכותו לבחור את מועד התשלום, והצרכן יודיע לעוסק על המועד שבחר.

חובת העוסק לפרט מספר הפריטים שבמבצע (סעיפים 15(ב1) עד 15(ב3) לחוק הגנת הצרכן)
על פי תיקון מס 25 לחוק הגנת הצרכן, שנכנס לתוקף ביום 1.1.09, בעלי עסקים המפרסמים ברבים מכירה מיוחדת (מבצע) יחויבו לפרסם גם את המספר המינימלי של כל הפריטים שבמבצע ואת המספר המינימלי של הפריטים המוצעים בהנחה המקסימלית. חשוב לציין שחובה זו לא חלה על הפרסום במקום העסק או בחלון הראווה, והתיקון לא חל על פריטים שמחירם אחרי הנחה   נמוך מ-50 ₪. בנוסף, בעלי העסקים יידרשו להחזיק מלאי סביר של הפריטים שבמבצע, בהתאם להיקף הפרסום - כלומר?, ולפרסם מהי ההנחה .
אם המלאי אזל או אם השירותים אינם עוד במבצע, החוק אוסר על העסק להמשיך ולפרסם את המבצע ברבים או בעסק עצמו.

תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), תשס"ח-2008
על פי התקנות, שנכנסו לתוקף ב-1.1.09, חובה על רשתות קמעוניות (החוק חל על חנויות ששטחן גדול מ-100 מ"ר) להציג את המחיר ליחידת מידה על האריזות של כל מוצר או על גבי תווית או שלט הצמודים למדף שעליו הם מונחים. כך יוכל הצרכן לדעת מה מחיר המוצר לקילו או  לליטר (לגבי מוצרי מזון  יוצג המחיר ל- 100 גר' או 100 מ"ל). המידע יקל על הצרכנים להשוות מחירים בין מוצרים דומים, הנמכרים באריזות שונות, או להשוות בין אריזות של אותו מוצר בגדלים שונים.

תיקון לרישיונות חברות הסלולר - איסור על העלאת תעריפים בתקופת ההתחייבות (מ-1.1.09)
תיקון לרישיונות חברות הסלולר אוסר על החברות להעלות תעריפים למנויים פרטיים במשך תקופת ההתחייבות. מיום 1.1.09 מפעילי הסלולר יחויבו להציג למנוייהם תנאי התקשרות סופיים, ידועים וקבועים מראש לכל תקופת ההתחייבות. תעריפי השירותים  ייקבעו ביום ההתקשרות על ידי המפעיל, ויהיו אחידים ונקובים בשקלים למשך כל תקופת ההתחייבות.
התיקון לא חל על חוזים קיימים, אלא רק על חוזי התקשרות חדשים. באוקטובר 2007 המועצה לצרכנות פנתה למשרד התקשורת בבקשה לבחון את התנהלות חברות הסלולר בעניין,  בגלל הפגיעה החמורה בציבור הצרכנים. בעקבות פניית המועצה לצרכנות  ובעקבות תלונות צרכנים, משרד התקשורת ערך שימוע בעניין,  וזה הוביל בסופו של דבר לרפורמה החדשה.

תעריפי שיחות יחושבו על ידי חברות סלולר לפי שנייה במקום לפי 12 שניות החל מ-1.1.09

תיקון לרישיונות חברות הסלולר שנכנס לתוקף ביום 1.1.09 קובע, כי על חברות הסלולר לחייב את לקוחותיהן לפי יחידות זמן אוויר של שנייה, ולא לפי 12 שניות, כפי שהיה נהוג. עוד קובע התיקון כי  אי אפשר להציע חלופות אחרות, כגון תכניות של תעריפים על פי דקת שיחה. משרד התקשורת דחה בכמה שנים את כניסתו לתוקף של תיקון זה על מנת לאפשר לחברות הסלולר להיערך לתיקון שיטת החיוב.

"חוק החניונים" - תיקון מס 89 לפקודת התעבורה  חיוב חניה לפי מקטעים של 15 דקות משעת החניה השנייה ( נכנס לתוקף ב-1.1.09)
בחניונים רבים מחושבים דמי החניה ביחידות זמן של שעות שלמות, ולא בהתאם לזמן החניה בפועל. כך, למשל, נגבה תשלום  עבור שעתיים גם  כאשר הצרכן חנה שעה ועשר דקות בלבד. על פי החוק חניון יגבה דמי חניה, מתום שעת החניה הראשונה, לפי יחידות זמן של 15 דקות.  החוק החדש קובע שלא תהיה מניעה לגבות דמי חניה יומיים, שבועיים וחודשיים. החוק יחול הן על חניונים עירוניים והן על חניונים פרטיים.

חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008 (נכנס לתוקף ב- 12.11.08)
ענף המבחנים הפסיכומטריים ממומן בחלקו מכספי המדינה, באמצעות כספי הפיקדון לחיילים משוחררים. מטרת חוק זה היא להבטיח פיקוח על מכונים פסיכומטריים וגילוי נאות לצרכנים.
בנוסף, החוק מחייב את המכונים להתקשר עם תלמידים בהסכם בכתב, ובו יפורטו 'בין היתר, המחיר הכולל, הקריטריונים לקורס נוסף ומחירו, תנאי התשלום ותנאי הביטול.
החוק קובע כי לתלמידים עומדת זכות לביטול הקורס, ושיעור דמי הביטול נקבע בהתאם למועד שבו ניתנה הודעת הביטול. עוד קובע החוק כי המכון יאפשר לתלמידים המתעניינים בקורס  להשתתף בשני שיעורי ניסיון ללא תשלום. בנוסף, על המרכז הארצי לבחינות והערכה לפרסם את המבחנים ואת הפתרונות .

איסור על חידוש אוטומטי של עסקה לתקופה קצובה (סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן)
עוסקים מבטיחים לצרכנים הטבה או הנחה במחיר לתקופה מסוימת, או דורשים כי הצרכן יתחייב לתקופה מסוימת, וקובעים בחוזה כי בתום המבצע או בתום התקופה החוזה יתחדש אוטומטית. הצרכנים לא שמים לב מתי הסתיימה תקופת ההתחייבות או המבצע, והם מגלים  לפתע כי החוזה התחדש וכי הם משלמים מחיר הרבה יותר גבוה, ללא הודעה מוקדמת וללא הסכמתם לתנאים החדשים שלא הופיעו בחוזה המקורי. התופעה פוגעת הן בצרכנים והן בעוסקים, מפני שהצרכנים כבולים בחוזה ומנועים מלהתקשר עם ספק אחר בתנאים ובמחיר המתאימים לו, וכך נפגעת התחרות בין העוסקים.

התנתקות משירותים מתמשכים ( סעיפים 13ב עד 13ד לחוק הגנת הצרכן )
ביום 12.10.08 נכנס לתוקף תיקון מס' 23 לחוק הגנת הצרכן בנושא התנתקות משירותים מתמשכים. התיקון לחוק אוסר על עוסק להמשיך ולחייב צרכן אשר הודיע על רצונו להתנתק מהשירות. במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות  של צרכנים המבקשים להתנתק משירותים מתמשכים ונתקלים בקשיים רבים שמערימים עליהם בתי העסק השונים -  "טרטור" וחסמי התנתקות שונים,  שמטרתם להתיש את הצרכן שביקש להתנתק מהשירות. תוך כדי כך  נמשכת הגבייה במשך חודשים רבים לאחר קבלת בקשת ההתנתקות.

"חוק הטכנאים"
ביום 28 בספטמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון מס' 24 לחוק הגנת הצרכן ( סעיף 18א(ב) עד 18א(ו)). כל מי שהזמין טכנאי, והטכנאי אחר  בזמן העולה על זמן ההמתנה שנקבע בחוק,  רשאי לתבוע פיצוי.
מטרות התיקון לחוק:
1. למנוע עיכוב של צרכן בביתו בהמתנה ממושכת לטכנאי.
2. לשפר את השירות לצרכן.
3. להגביל לא רק את זמן ההמתנה של הצרכן לטכנאי אלא גם לחייב את העוסק  בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה של איחור משמעותי.

חוק ה"ספאם"
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקשורת. סעיף 30א (המתוקן) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, אוסר על משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען.  מטרת החוק למגר את תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות, המכונה "ספאם" (או "דואר זבל"), באמצעות רשת התקשורת. הפרת הוראות החוק מהווה עבירה פלילית, ודינה קנס של עד 202,000 ₪ .

חובת גילוי ברכישת רכב משומש
חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע ולגילוי נאות), תשס"ח- 2008,  נכנס לתוקף ביום 7.12.08.
מטרת החוק – להקל על רוכשים לברר מידע על היסטוריית התיקונים ברכב שהם מבקשים לרכוש. החוק מאפשר  לקונה לקבל את המידע באופן אמין מהמוסך או מחברת הביטוח, כך שיכול לבסס אפילו תביעה לבית המשפט, מה שלא היה עד כה מפני שחברות אלה לא היו חייבות למסור את המידע .
החוק קובע כי כל מי שרוכש רכב משומש רשאי לקבל את כל המידע על הרכב מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב ומכל מבטח שביטח את הרכב.
המידע  שאפשר לקבל: מידע על תיקונים או על טיפולים שבוצעו ברכב או כל מידע אחר שיכול להעיד על מצב הרכב ותקינותו.

תיקונים לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו - 1986
תיקון מס' 4 לחוק כרטיסי חיוב נכנס לתוקף ב- 7 בדצמבר 2008 כולל חמישה תיקונים חשובים להגנת לקוחות חברות האשראי :
12.1 הרחבת ההגנה על הלקוח במקרה של שימוש לרעה בכרטיס אשראי
בתיקון מס' 4 לחוק הנ"ל תוקנה הפיסקה שבסעיף 5(ד)(1), ונקבע כי אם מסירת הכרטיס לאדם אחר לא גרמה במישרין לשימוש לרעה  שנעשה בכרטיס, אזי חלה הגבלת האחריות של הלקוח, והלקוח לא יישא בנזק שנגרם.

חובה למסור חוזה בכתב בעסקה ברוכלות – תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), תשס"ח-2008.
מיום 2.10.08  על בית העסק למסור לצרכן חוזה בכתב, ובו יפורטו הפרטים  האלה  זה אחר זה בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות:
• שם העוסק, מספר הזהות שלו (מספר עוסק מורשה או מספר חברה ) וכתובתו
• התכונות העיקריות של הנכס או השירות
• מחירו הכולל של הנכס או השירות ותנאי התשלום
• מועד מסירת הנכס או השירות, אם הם לא ניתנים במועד עשיית העסקה
• מידע בדבר אחריות לנכס
• מידע בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם לחוק.
חשוב לציין כי אי מסירת חוזה בכתב מקנה לצרכן עילה לביטול העסקה גם לאחר המועד הקבוע בחוק.

תיקון רישיונות חברות הסלולר – ניתוק הזיקה בין עסקה לרכישת ציוד קצה לבין מתן הטבות *.
בדיקת משרד התקשורת העלתה כי חברות הסלולר נוטות לכרוך את מכירת המכשירים הסלולריים עם מכירת שירותים סלולרים למנוי. כך, מנוי המצטרף לרשת סלולר או משדרג מכשיר סלולר, רוכש בדרך כלל את המכשיר שלו כחלק מהסכם ההתקשרות, ובמקביל זוכה להנחה מתמשכת במחיר  המכשיר בהתאם לצריכת זמן אוויר, באמצעות זיכוי בתשלום החודשי.
בדיקת המועצה לצרכנות העלתה כי בדרך כלל, חברות הסלולר המציעות הנחה ברכישת מכשירים, מתנות את ההטבה בשימוש במכשיר במשך תקופה של 36 חודשים. על ידי כך, חברת הסלולר כובלת את הצרכן לתקופה של 36 חודשים, וצרכן המבקש לנייד את המספר שלו לחברה מתחרה יידרש לשלם קנסות להחזר הטבה על המכשיר שנרכש. מכאן כי הגבלת תקופת ההתחייבות ל-18 חודשים שנכנסה לתוקף בשנת 2008 רוקנה מתוכן.