מהתלונות הרבות עולה חשש כי התנהלות החברה כוללת הטעיה על מועד האספקה, הטעיה על טיב המוצר (נעליים מזוייפות/לא מקוריות), אי הספקה, סירוב לבטל עסקה, חוסר מענה לבקשות לביטול עסקה, אי מתן זיכוי כספי במועד הקבוע בחוק, אי מסירת אסמכתא לביצוע זיכוי והבטחות שווא לפיצוי. נדגיש כי כל פניות המועצה והצרכנים לחברה- כלל לא זכו למענה.
לאור ריבוי התלונות, חומרתן, והיעדר המענה, פנתה המועצה לחברות האשראי מקס איט פיננסים בע"מ, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, ישראכרט בע"מ בדרישה להפסקת מתן שירותי סליקה לאתר, כדי להפסיק את הפגיעה בצרכנים. במקביל המועצה לצרכנות פנתה לבנק ישראל שמפקח החברות האשראי.
המועצה לצרכנות מציינת בפניה כי "לא ראוי שחברות הסליקה ימשיכו לתת שירות לעוסק ולאפשר לו להמשיך בפעולות אסורות על פי החוק".
המועצה לצרכנות נסמכת בפנייתה על הוראות סעיף 7(ד) להנחיה 472 (08/21) של המפקח על הבנקים, הקובעת כי באפשרות חברת אשראי לסרב לתת שירותי סליקה לחברה, "בנסיבות בהן התעורר אצל הסולק חשש ממשי כי בפעילותו של בית העסק יש משום הונאת לקוחות, הטעיית לקוחות, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליהם" , בהסתמך על "שיעור גבוה של תלונות לקוחות כנגד בית העסק, שעל פי ניסיונו של הסולק עלולות להעיד על הונאה, הטעיה, או השפעה בלתי הוגנת. בהקשר זה יילקח בחשבון גיל הלקוחות, ככל שמידע זה נמצא בידי הסולק."
המעוצה לצרכנות: " יישום הנוהל להפסקת סליקה לחברות עושק, הוא צעד גדול לכך שישראל תחדל להיות גן עדן לנוכלים. הגיע הזמן שחברות האשראי יפסיקו לשמש צינור כלכלי לחברות שכחברות עושקות."
