תאריך: 12/01/2009 זכות הביטול בעסקאות צרכניות: רגישות מוצדקת או ניצחון פירוס? / שמואל בכר וטל ז'רסקי
החוק מכיר במגוון עילות שבהתקיימן רשאי אדם לבטל – או לפנות לבית המשפט לצורך ביטול – חוזה. ברשימת העילות המצדיקות ביטול חוזה ניתן למנות, למשל, את אותם מצבם העולים לכדי פגם בכריתת החוזה: טעות, הטעייה כפייה ועושק. בנוסף, הזכות לביטול חוזה צומחת גם כאשר ישנה אי התאמה, ובאופן כללי יותר – כאשר החוזה הופר על ידי הצד השני.
דיני הגנת הצרכן באים להוסיף על אלו, ולקבוע כי לעיתים רשאי צרכן לבטל עסקה באופן חד-צדדי, אף מבלי שתעמוד לו אחת מן העילות המוכרות בדין. כך, חוק הגנת הצרכן מתיר לצרכן שכרת עסקה מיוחדת – כדוגמת עסקת רוכלות, עסקה לרכישת יחידת נופש, או עסקת מכר מרחוק – לבטל את החוזה, אך בשל חרטה, מבלי שנפל פגם בהליך הכריתה, ומבלי שהתגלו פגם או אי התאמה בנוגע לנכס או לשירות הנרכש. באחרונה אף פורסמה טיוטת תקנות לפיה תוקנה לצרכנים זכות חרטה צרכנית רחבה יותר, שתחול באופן גורף על מרבית העסקאות הצרכניות.
מאמר זה מבקש לדון בסוגיות העולות מהגנה צרכנית זו. בין היתר מבקש המאמר להתמודד עם השאלות הבאות: מדוע ובאילו נסיבות ראוי להעניק זכות חרטה צרכנית חקוקה? את מי משרתת זכות חרטה זו? מהם הסכנות והחסרונות הנלווים למתן זכות חרטה? האם נכון יהיה להותיר את הסדרת זכות החרטה הצרכנית לכוחות השוק? האם זקוקים צרכנים הפועלים ברשת האינטרנט להגנה רחבה יותר מאלו הפועלים בסביבה הפיסית המסורתית? כפי שמאמר זה מדגים, עיצוב מושכל של זכות החרטה הצרכנית מחייב שקלול והתחשבות במגוון סוגיות, לרבות: פרטיות, תפקידה של רגולציה ביחסי צרכן-עוסק, אחריות אישית, אכיפת החקיקה הצרכנית, תובנות התנהגותיות וכשלים כלכליים.
למאמר המלא:
המאמר עתיד לראות בכרך לב של כתב העת עיוני משפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב במהלך שנת 2009.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
• ד"ר שמוליק בכר: מרצה בכיר, המסלול האקדמי של המכללה למינהל – בית הספר למשפטים; ראש המוסד ליישוב סכסוכים וחבר המועצה הציבורית, ארגון אמון הציבור.
• טל ז'רסקי- מרצה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.
| 
