תיק שליווה טוען מתנדב בעמדת הסיוע בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב:
דליה (שם בדוי) עלתה לארץ במסגרת נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), ולאחר שסיימה את לימודיה, חיפשה מקור פרנסה. היא מצאה את המודעה "דרושים" לעבודה בדוגמנות ובהופעה בשידורי טלוויזיה, ויצרה קשר עם "אביב הפקות". המנכ"ל, אורן כהן, אישר שהיא מתאימה לתפקידים שיש לו להציע, ושהיא צפויה להרוויח הרבה כסף.
דליה ביקשה לשקול את ההצעה. המנכ"ל נתן לה את החוזה ויצא מן החדר לכמה דקות. כאשר שב היא ביקשה לדחות את החתימה למחר, כדי לאפשר לה לקרוא את ההסכם, אך המנכ"ל סירב בטענה שמחר הוא היום האחרון של העונה. וכך, דליה חתמה על החוזה מבלי שהספיקה לקרוא אותו, ואף לא ניתן לה עותק של החוזה.
כאשר דליה נדרשה לשלם 2,047 ₪ עבור דמי ייצוג וצילומים, היא חשדה שמשהו "לא בסדר". אך המנכ"ל שכנע אותה בדברי חלקלקות להמשיך, ואף הביא אותה אל ביתו, כדי שתעביר לידיו את השֶׁקים.
מיד לאחר מכן התחילה דליה לחוש שהיא מרומה, והיא ביקשה לבטל את העסקה. המנכ"ל סירב לבטל ואיים שאם היא תפנה אליו, הוא יתבע אותה על הטרדה.
העזרה של הטוען המתנדב
דליה הגישה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, בסיוע טוען מתנדב של עמדת הסיוע בבית משפט זה.
בכתב ההגנה טען המנכ"ל כי מטרת התובעת היא להשמיץ אותו, וכי הוא מילא את תפקידו כיאות, וכן שהיא אף השתתפה בשלושה אודישנים. כמו כן, טען שהתובעת קראה את החוזה וחתמה עליו, וכי הוא לא הבטיח לה עבודה.
הטוען המתנדב סייע לדליה בניסוח כתבי טענות. הוא פירט בהם את הטענות המשפטיות, והוסיף פסקי דין נגד סוכנויות דוגמנות. בפסקי הדין שהביא היו מקרים שהמנכ"ל חויב באופן אישי יחד עם חברות שונות שהוא ניהל. כמו כן , הוזכר שמו של המנכ"ל הזה כדמות אקטיבית במשפטים של עסקים אחרים (למשל, הסוכנות סטטוס מודלס).
בכתב התביעה ובכתב התשובה לכתב ההגנה נטען שלא ניתן לתובעת זמן סביר לעיין בהסכם, מה עוד שהיו לה קשיי שפה. (חוק: הגנת הצרכן סעיף 5 ב), כמו כן, נטען שהייתה כאן הטעיה (חוק: החוזים סעיף 12).
כבוד השופט אביחי דורון פסק לטובת התובעת וקבע:
... יסודות "העושק" התקיימו במסגרת ההתנהלות לקראת החתימה על ההסכם, וההסכם עצמו נחתם בין הצדדים, ועל כן הייתה התובעת רשאית לבטלו.
השופט חייב את הנתבעים להחזיר לתובעת את מלוא כספה (ת.ק. 6577/06).
