המועצה > סוגיות צרכניות > כל הסוגיות הצרכניות > גילוי אכפתיות, אחריות וצרכנות טובה - מה חשוב לדעת?

גילוי אכפתיות, אחריות וצרכנות טובה - מה חשוב לדעת?
 
מתלונות שהגיעו למועצה לצרכנות עולה כי צרכנים הגונים ואחראים מוצאים עצמם נפגעים ממעשים שיש בהם אזרחות טובה והתנהגות אחראית. להלן הנחיות המחלקה המשפטית
 
 
 
לאחרונה צרכנים הגונים ואחראים מוצאים עצמם נפגעים ממעשים שיש בהם אזרחות טובה והתנהגות אחראית. לדוגמה, אדם מריח ריח עז של גז בסביבת ביתו, ומתוך תחושת אחריות הוא מתקשר למשטרה, מכבי האש או לכל גורם מוסמך אחר. או  אדם רואה מישהו פצוע ומזמין שירות רפואי.
לעתים, האדם המדווח מקבל דרישה לתשלום עבור השירות, על אף שאין כל קשר בינו ובין האירוע, למעט גילוי האחריות הציבורית, בטענה שהוא הודיע על האירוע.

חשוב לדעת: יש חובה מכוח הדין להתקשר לרשויות במקרה של סכנה. אכן , יש חוק שנקרא חוק לא תעמוד על דם רעך, שמטרתו לעגן את אחריות הציבור כלפי הזולת הנמצא בסכנה. אזרח הרואה כי האחר נמצא בסיכון עליו לעשות את מה שבאפשרותו על מנת למנוע את הנזק לאדם או לציבור רחב יותר, כמו למשל דליפת גז, קריסת עמוד חשמל וכד'.
 
שאלות ותשובות

מבחינת החוק, מי אחראי לשלם עבור כל אותם שירותי חירום למיניהם המוזמנים ע"י הציבור?

בעיקרון, פעילותם היקרה והחשובה של אותם שירותי חירום אמורה להיות משולמת ע"י מי שבפועל קיבל את השירות, והדין קובע את האופן שבו יש לגבות את האגרות באותם שירותים.

לדוגמה, תקנות מגן דוד אדום קובעות תעריפים ואת אופן התשלום על השירותים. בתקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים) תשל"ה 1975 נקבע שבעל נכס או מחזיק בנכס שלהגנתו נעשתה פעולת הכיבוי או מי שלהצלת נפשו או בן משפחתו ניתן השירות, אחראי לתשלום עבור שירות זה.

מה קורה כאשר כמה אנשים מקבלים את השירות, למשל כאשר פורצת שריפה בבניין? מי אמור לשלם?

המחוקק צפה גם אפשרות זו, ובחלק מהמקרים נתן הסמכה לפצל את התשלום לפי מידת ההנאה שיש לכל אחד ממקבלי השירות. במקרה של  שריפה בבניין - לפי מידת הסכנה שהייתה צפויה לנכס.  אבל ברור שאין "לתפוס" את מי שהתקשר והודיע על השריפה ולדרוש ממנו את התשלום.

מה עושה מי שהודיע על האירוע ועכשיו נדרש לשלם עבור השירות?

יש לפנות אל הגורם שדרש את התשלום ולדרוש ממנו לבטל את החיוב או את הדרישה לתשלום. במקרה מסוים אישה נדרשה לשלם ובקשותיה לביטול החיוב לא נענו. היא פנתה לביהמ"ש לתביעות קטנות וזכתה לפיצוי של 1,000 ₪ בנוסף לביטול דרישת התשלום.
 
ביהמ"ש אף הדגיש שהעובדה שרשויות הכיבוי, בלי לגרוע מחשיבות הפעילות שלהם, מטילות את החיוב על הראשון ממקבלי השירות, בלי לבדוק מי מקבל את השירות, עלולה לצמצם גילוי אזרחות טובה וניסיונות לעזור לזולת. יש לקוות שמקרים כאלה ילכו וייעלמו.