המועצה > סוגיות צרכניות > כל הסוגיות הצרכניות

כל הסוגיות הצרכניות

אזהרת מסע לחו"ל - מה המשמעות מבחינת הצרכן וכיצד להתנהל מול בתי העסק?

משרד החוץ מפרסם מעת לעת אזהרות מסע עבור מדינות שונות בחו"ל עקב מצב בטחוני או פוליטי רגיש ובלתי צפוי באותה מדינה. המועצה לצרכנות במדריך מיוחד כיצד לנהוג ומה המשמעות מבחינת חוק הגנת הצרכן

 

 

ע"ד יעל כהן-שאווט

 

אזהרת מסע מתפרסמת עקב מצב בטחוני או פוליטי רגיש ובלתי צפוי. אנו קוראים לאזרחים ישראלים להפנות תשומת לב לביטחונם האישי ולעקוב אחר התקשורת הישראלית והמקומית בנוגע לסיכונים לביטחון האישי. ממליצים להתרחק מהפגנות והתקהלויות אשר יכולות להפוך לאלימות.

 

להלן הניתוח המשפטי של שאלת זכות הביטול של הצרכן של עסקאות תיירות.


השאלה המשפטית היא האם במקרה של אזהרת מסע לעיר או ארץ מסויימת מדובר במקרה של סיכול המאפשר לצרכן לבטל את העסקה לרכישת שירותי נופש או לא?

 

בתי המשפט פוסקים בהתאם לנסיבות הפרטניות.


המסגרת הנורמטיבית:

החוק: העיקרון הכללי הוא כי חוזה יש לקיים (פרט למקרים בהם הדין מאפשר לצרכן לבטל עסקה ללא סיבה (למשל זכות ביטול תוך 14 יום במכר מרחוק או על פי תקנות ביטול עסקה). סעיף 18(א) הנ"ל קובע שלושה תנאים מצטברים לצורך הקמת הגנת סיכול לצד המפר:

 

1. היעדר ידיעה או צפייה של המפר על הנסיבות המסכלות בעת כריתת ההסכם;  כלומר האם האירוע המסכל היה צפוי?


2. חוסר יכולת של המפר למנוע את הנסיבות המסכלות קיום החוזה;


3. התרחשות הנסיבות המסכלות, אשר אינה מאפשרת את קיום ההסכם או משנה אותו באופן יסודי.


הפסיקה:


בית המשפט העליון פירש במהלך השנים בצמצום רב את דוקטרינת הסיכול. באשר ליכולת לצפות אירועים נקבע, כי הכל צפוי ואין דבר שלא ניתן לצפותו. במציאות החיים הישראלית ניתן לצפות גם את האירועים הקשים והקיצוניים ביותר. על חקלאי לצפות ירידת גשמים בתחילת עונת הזריעה (ע"א 736/82 כפר חסידים נ' אברהם, פ"ד לט(2) 490, 494), גירוש היהודים מאוגנדה בשנת 1972 לא היה מאורע בלתי צפוי (ע"א 101/74 חירם לנדאו נ' פיתוח מקורות מים, פ"ד ל(3) 667 ,661) אפילו מלחמה לא הוכרה כבלתי צפויה ולכן אינה מאורע מסכל (ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני, פ"ד לג(3) 639, 643). לאור פסיקה זו הפך למעשה סעיף 18 לחוק התרופות כמעט לאות מתה בחקיקה (שלו, בעמ' 630).


עם זאת, בשנים האחרונות מסתמנת בפסיקה מגמה לריכוכם של דיני הסיכול (ראה: ע"א 6328/97 עזרא רגב ואח' נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506; ת"א (י-ם) 3531/01 בן אבו חברה לבנין נ' מדינת ישראל, תק-מח 2002(2) 20053)), אולם ההלכה הכללית המושרשת בפסיקה הינה, כי מלחמות, פגעי טבע, גיוס פתאומי ומצבי חירום שונים נחשבים במדינתנו בגדר אירועים הניתנים לצפייה, לרבות האירועים הקשים והקיצוניים ביותר (ראה: ע"א 101/74 חירם לנדאו נ' פיתוח מקורות מים, פ"ד ל(3) 661; ע"א 3402/95 גמליאלי נ' ארצי, תק-על 97 (3) 307).


בתי המשפט בוחנים את נסיבות כל מקרה לגופו, ובודקים האם בעת ההזמנה של החופשה, ניתן היה לצפות מראש אפשרות, כי תפורסמנה התרעות או אזהרות מסע ביחס למדינת היעד או ביחס לאזור הנופש בו הוזמנה החופשה, מסוג אזהרת המסע שאכן פורסמה בפועל. בשנים האחרונות הופיעו ניצנים של שינוי בגישה זו. תחילתו בהערת אגב של כב' השופט י' אנגלרד בע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506, 517) בה הביע דעתו על השינוי הנדרש בגישת בית המשפט העליון ועל השפעת עיקרון תום הלב בביצוע חוזה על שינוי זה:

 

"גישתו הכללית של בית משפט זה - כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת כץ, על נסיבותיה המיוחדות - נראית בעיני נוקשה מדי. מבחינה עקרונית, יש, לטעמי, לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים... קיימת קירבה רעיונית גדולה בין עקרון הסיכול בנסיבות של שינוי מהותי בתשתית החוזית לבין הדרישה לתום לב בביצוע החוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973). מתקשר העומד על ביצוע דווקני של החוזה על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות - מתקשר כזה אינו נוהג בתום לב ... נמצא, כי המוסד של סיכול הוא גם ביטוי לעקרון תום הלב בחוזים. על רקע דברים אלה, אפשר ומן הראוי לשוב ולעיין בגישתו המצמצמת של בית המשפט בפרשת כץ".

 

בדרך כלל בתי המשפט אינם מקבלים את הטענה כי אזהרת מסע הוא אירוע מסכל המאפשר את ביטול העסקה, אולם ישנם מקרים בהם בתי המשפט פוסקים אחרת, בהתאם לנסיבות הפרטניות.
לא זו אף זו, במקרים רבים חורגים בתי המשפט, ובעיקר בערכאות נמוכות, מהניתוח המשפטי המורכב של שאלת הצפיות ומאמצים את ההלכה הרצויה לפיה תום הלב היא הדרך הנכונה והראויה מבחינת מדיניות שיפוטית לאימוץ. בהתאם, לא מעט מקרים הוכרו ע"י בתי המשפט כמזכים את הצרכן בהשבת תמורתו ובמיוחד במקרים בהם לא נגרם נזק לעוסקים.

 

עמדת המועצה לצרכנות:


לעמדת המועצה,  יתכנו מקרים בהם הכף נוטה בבירור יתר לטובת הצרכים ולמשל כאשר סוכן מוכר כרטיסים ליעד לגביו מתקיימת אזהרת מסע והוא אינו טורח לעדכן את הצרן;  ולמשל במקרים בהם העסקה ניתנת לביטול ללא כל עלות או בעלות מזערית – אך הצרכן מסורב ללא סיבה מספקת. וכך הוא הדין כאשר בעזרת הסוכן ניתן לבטל שירותים מקומיים ללא עלות אך הסוכן נמנע ממת הסיוע והזרה לצרכן.


במקרה של האירועים בקייב,  סביר להניח כי אם יובא המקרה לפתחו של ביהמ"ש, ביהמ"ש יבחן, בין ביתר גם את השאלות: האם רכישת הנופש/כרטיס הטיסה נעשתה לפני או אחרי שהתחילו האירועים (הפגנות אלימות וכו). נדמה כי אם הרכישה נעשתה אחרי תחילת המהומות, בית המשפט לא יקבל את הטענה כי אזהרת המסע הייתה אירוע שלא ניתן היה לצפות אותו מראש.
לעמדת המועצה לצרכנות, גם במקרים בהם אין אפשרות ביטול, על העוסקים לעשות הכול כדי למזער את הנזקים הנגרמים לצרכנים שמבקשים לבטל את נסיעתם לחו"ל.


לעמדת המועצה, ההגינות מחייבת גמישות  והבנה של העוסקים ובמקום בו ניתן לבטל את העסקה ללא עלויות ונזק לעוסק מן הראוי שיאפשר בנסיבות אלה לצרכן את הביטול. ההגינות מחייבת גם כי במקרים בהם הועברו כספים לספקים ונותני שירותים בחו"ל , יסייעו העוסקים בארץ וסוכני הנסיעות לצרכנים לנסות לבטל את העסקאות ולקבל את כספם בחזרה, כיון שהם בד"כ מכירים את הגורמים השונים ואנשי הקשר וביכולתם לסייע.


חשוב להדגיש כי גם אם יקבע ביהמ"ש כי מדובר בנסיבות בהן ניתן יהיה לזכות את הצרכן באפשרות ביטול החוק איננו מחייב את סוכני הנסיעות, חברות התעופה וספקי השירותים,  להחזיר אוטומטית את כל הכספים לצרכנים במקרה של ביטול, כתוצאה מאירוע מסכל, ולבית המשפט נתונה   הסמכות  לקבוע  כיצד לחלק את הנזק בין הצדדים לעסקה. יודגש כי על ביהמ"ש להחליט בתחילה האם הסיכון לחיי האדם הוא אכן אירוע מסכל ואם כן,  האם יש להשיב כספים, למי ובאיזה סכום, יצויין כי בתי המשפט לא הרבו להכיר באירועים מעין אלה כמסכלים.

 

לרשימה מתעדכנת של יעדים מתוך אתר המטה ללוחמה בטרור לחצו כאן



מדריך תיירות

פרוייקט תביעות קטנות

נפגעי איקיוטק

סיירת המועצה לצרכנות