חיפוש בפורום: חיפוש מורחב חיפוש בפורום: חיפוש בשדות: מחבר נושא הודעה מתאריך: עד תאריך:

הסכם גובר על חוק
מחבר:	משה (לשליחת דואר אלקטרוני)
תאריך:	26/09/2019
שעה:	11:36:47
אני שם לב לפעמים בהסכמים עם חברות נוסח כמו:"הלקוח מוותר על הזכות..." כאשר הזכות מופיעה בחוק מסוים. לדוגמה: בהסכם האחרון של חברת הוט שראיתי לפני מספר שנים מופיע משהו בסגנון: "הלקוח מוותר על זכותו לבקש זיכוי חלקי מחברת האשראי על חשבונית שגויה, לדעתו". זאת בניגוד לחוק כרטיסי אשראי שמאפשר זיכוי זמני על חשבון שגוי של העסק. או: "הלקוח מסכים לקבל שיחות טלפון ממכשירים אלקטרוניים" בניגוד לחוק התקשורת. חברות לפעמים מוסיפות שהתנאי הוא תנאי מהותי בעסקה. אני מניח שבמקרה של חילוקי דעות, יאמר השופט במשפט: "אבל הסכמת בחוזה לחריגה". רציתי לדעת כיצד נוצר ההרגל הזה לנסח הסכמים שנוגדים לחוקים? האם מדובר בפסיקה במשך השנים שבה השופטים הסכימו לחריגות כאלו כי החוק (חוק החוזים, אולי) בעצם מאפשר להם לפסוק שהסכם יכול להיות מנוגד לחוקים אחרים? האם מעמדם של חוקים רבים הוא כל כך חלש, שניתן לבטל אותם בהסכם?

26/9/2019 11:36	משה	הסכם גובר על חוק
הסכם גובר על חוק מחבר: משה (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 26/09/2019 שעה: 11:36:47 אני שם לב לפעמים בהסכמים עם חברות נוסח כמו:"הלקוח מוותר על הזכות..." כאשר הזכות מופיעה בחוק מסוים. לדוגמה: בהסכם האחרון של חברת הוט שראיתי לפני מספר שנים מופיע משהו בסגנון: "הלקוח מוותר על זכותו לבקש זיכוי חלקי מחברת האשראי על חשבונית שגויה, לדעתו". זאת בניגוד לחוק כרטיסי אשראי שמאפשר זיכוי זמני על חשבון שגוי של העסק. או: "הלקוח מסכים לקבל שיחות טלפון ממכשירים אלקטרוניים" בניגוד לחוק התקשורת. חברות לפעמים מוסיפות שהתנאי הוא תנאי מהותי בעסקה. אני מניח שבמקרה של חילוקי דעות, יאמר השופט במשפט: "אבל הסכמת בחוזה לחריגה". רציתי לדעת כיצד נוצר ההרגל הזה לנסח הסכמים שנוגדים לחוקים? האם מדובר בפסיקה במשך השנים שבה השופטים הסכימו לחריגות כאלו כי החוק (חוק החוזים, אולי) בעצם מאפשר להם לפסוק שהסכם יכול להיות מנוגד לחוקים אחרים? האם מעמדם של חוקים רבים הוא כל כך חלש, שניתן לבטל אותם בהסכם?

26/9/2019 13:52	המועצה לצרכנות	re:הסכם גובר על חוק
re:הסכם גובר על חוק מחבר: המועצה לצרכנות (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 26/09/2019 שעה: 13:52:13 משה שלום רב, למרבית ההתניות המופיעות בהסכמים שונים אין כל תוקף משפטי, בייחוד בכל הנוגע להוראות חוק הגנת הצרכן. הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות, הנן הוראות קוגנטיות, כלומר, צרכן לא יכול לבוותר על הזכויות המוקנות לו על ידי חתימה על הסכם והוא יהיה רשאי לתבוע זכויותיו על אף החתימה. כמו כן, עצמם החתמת צרכן על הסכם שקובע כי לא יתאפשר ביטול עסקה, מקום בו הצרכן זכאי לביטול, או גביית דמי ביטול גבוהים מהקבוע בדין, מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן ואף חושפת את העוסק לקנסות.

26/9/2019 14:18	משה	re:re:הסכם גובר על חוק
re:re:הסכם גובר על חוק מחבר: משה (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 26/09/2019 שעה: 14:18:42 תודה. ומה בנוגע לסעיפים הנוגדים, למשל, את חוק כרטיסי החיוב, חוק התקשורת, חוק הגנת הפרטיות אולי ועוד כפי שציינתי? על מה נסמך הנוהג שהסכמים גוברים על חוקים? נסמך רק על "הסכמת" הצרכן? חוקי המדינה הפכו לסתם טקסט שכל עוסק יכול יכול לסתור אותם בחסות השופטים?

2/10/2019 11:54	המועצה לצרכנות	re:re:הסכם גובר על חוק
re:re:הסכם גובר על חוק מחבר: המועצה לצרכנות (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 02/10/2019 שעה: 11:54:40 שלום וברכה משה, כפי שנאמר בתגובתנו הקודמת לפנייתך, חלק מהוראות הדין והזכויות אותן הן מקימות הינן קוגנטיות ולא ניתן להתנות על וויתור שלהם או הרעה אחרת בהסכם. כך גם הוראות דיני העבודה למשל וזכויות מסויימות שהן מקימות לעובדים. מנגד ישנן הוראות דין מרובות אחרות שניתן להתנות עליהן.

2/10/2019 12:42	משה	re:re:re:הסכם גובר על חוק
re:re:re:הסכם גובר על חוק מחבר: משה (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 02/10/2019 שעה: 12:42:46 אם ישנן הוראות דין שניתן להתנות עליהן, מה הטעם בהן? לאיזו מטרה הן חוקקו אם ניתן להתנות עליהן? למטרות קישוט? כיצד שופטים נותנים לדבר כזה לקרות?