תופעת הונאת קשישים בצרכנות - הועדה לצדק חלוקתי קיימה דיון מיוחד בהשתתפות המועצה לצרכנות
מנכ"ל המועצה לצרכנות אמר בדיון: "יש לנו אתגר להביא את המודעות הצרכנית לכלל האזרחים ובדגש על האוכלוסיות המוחלשות. 7 אחוזים מכלל התלונות המתקבלות אצלנו הן של אזרחים ותיקים ואנחנו מתכוונים לעשות פיילוט יחד עם המשרד לאזרחים ותיקים על מנת להנגיש את המידע. נושא הטלמרקטינג והרוכלות הם כמו מגפות"
ג'וש גולדשמיד, מכנ"ל המועצה לצרכנות, בעת הדיון הכנסת (צילום: ערוץ הכנסת)
הוועדה לצדק חלוקת בראשות ח"כ מיקי זוהר התכנסה בעקבות מקרים שהגיעו לשולחנה המצביעים על תופעה רחבה של הונאת קשישים בתחום הצרכנות והמסחר.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, ג'וש גולדשמיד, אמר בדיון: "יש לנו אתגר להביא את המודעות הצרכנית לכלל האזרחים ובדגש על האוכלוסיות המוחלשות. המודעות היא המפתח להרבה מאוד מההשתוללות. חלק גדול מהתופעות אלה מהלכים עסקיים ולא משהו שקורה בטעות ע"י נציג ספציפי. לב הבעיה נמצא במאגרי המידע שנמכרים כמטבע עובר לסוחר בהון עתק. אני לא אתפלא אם אפשר לראות במאגרים האלה דירוג של הקשישים לפי מדד שאיך ניתן לפגוע בהם.
אנחנו מקבלים מעל 40,000 תלונות בשנה ו82% מהתלונות ב2016 נמצאות כמוצדקות.7% הם של אזרחים ותיקים. ברור לנו שלקשישים יותר קשה לפנות אלינו ולכן יש לנו כמה רעיונות ואנחנו מתכוונים לעשות פיילוט יחד עם המשרד לאזרחים ותיקים על מנת להנגיש את המידע. נושא הטלמרקטינג והרוכלות הם כמו מגפות, זה חוצה את כל החברות ולדעתי כבר עובר את הרף הפלילי.
במועצה מתקבלות תלונות קשישים המעלות חשש לניצול והפעלת השפעה בלתי הוגנת, במספר תחומים כגון: עסקאות לרכישת מכשיר סלולר שאינו מתאים לצרכי הקשיש, או מכירת מכשירים סלולאריים זולים במחירים מופרזים, הבטחת מכשירי טאבלט ומכשירים אחרים "חינם", על אף שאין לקשיש כל צורך בהם וכאשר בפועל לא מדובר במתנה חינם אלא בחיוב משמעותי, מכירת מנויים למועדוני הנחות, להגרלות, להימורים, מכירת שירותי תיקונים או ביטוחים למוצרי חשמל ועוד.
לסיכום: במועצה מתקבלות תלונות צרכנים רבות מאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, המצביעות על מקרים רבים של הונאה, ניצול ופגיעה חמורה ולעיתים אף שיטתית בקשישים. לצערנו, ברור כי רק מיעוט הנפגעים מתלונן ולכן חובה על כולנו לעשות כל שביכולתנו בכדי לצמצם משמעותית ולעקור מהשורש תופעות חמורות אלו, ואסיים בדברי דוד המלך:"אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני".
עיקרי הדוברים בדיון
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר אמר בפתח הדיון: "זה נושא כאוב, לא הוגן ולא מוצדק. אנשים מגיעים לגיל מבוגר, אינם בשיא כושרם וישנם אנשים שמנצלים את החולשות האלו על מנת לשווק ולמכור לאנשים מבוגרים, דברים שבניגוד לרצונם. מרמים אותם ומשדלים אותם ובעייני זה בלתי נסלח. לדעתי הפתרון צריך להיות חקיקתי, שכפי שיש אפשרות ביטול של 14 ימי עסקים, החוק יהיה דפרנציאלי ביחס לגיל של אותו רוכש. צריך לדון האם ארבעת החודשים כפי שקובע החוק היום למי שמעל גיל 65, מספיקים. יכול להיות שבאוכלוסייה מבוגרת לא נסתפק רק בחתימה אלא לדרוש גם נייר הבהרות עם פרשנות מרחיבה."
כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון העידו כי הם מכירים את התופעה באופן אישי דרך ההורים שלהן או של בני זוגם, וסיפרו על מקרים אישיים בהם הם נתקלו.
ח"כ עליזה לביא: "אנחנו לא מדברים על מספרים ועל סטטיסטיקה אלא על אנשים. הכישלון הזה הוא תעודת עניות של החברה בישראל. ניצול ציני של אנשים. יש לחברות מומחיות באיך לנצל ולהפיל אנשים והם עובדים בזה שעות נוספות. יש פה מכונה משומנת שעובדת בלנצל אנשים קשישים ואת זה חייבים לעצור. אנחנו גם נגיע לגיל הזה, מה שלא נעשה פה היום, יפגע בנו בעתיד."
ח"כ יוליה מלינובסקי: "יש ציבור מבוגר מאוד גדול שעברית היא לא שפת האם שלו והם בכלל לא מבינים מה קורה. גם לי יש מקרה אישי כשאבא של בעלי עשו תרגיל כזה. הם יודעים להתקשר לאוכלוסייה מאוד מסוימת, לגילאים מסוימים שהם יודעים שהם לא מדברים עברית. האם מישהו ניסה להתקשר למועצה לצרכנות? מאוד קשה לפנות אליהם. אדם מבוגר לא יצליח לקשר איתם. אני פונה אליהם בבקשה להנגיש את המידע, חלק גדול מהציבור כלל לא יודע על קיומם."
ח"כ יעל כהן פארן: "הנושא יוצר קשיים בתוך המשפחה כאשר בנים נאלצים לבטל את כרטיס האשראי של הוריהם כשהם מבינים שאין ברירה. הסיפור של עושק האזרחים הוותיקים זה מכת מדינה. יש פה תעשייה שלמה שאנחנו בכנסת חייבים להגיע לבסיס שלה ולעצור את שם, החל ממאגרי המידע, והמעבר של המידע שנראה שהוא פרוץ. הם יודעים בדיוק את מי הם מחפשים."
ח"כ קסניה סבטלובה: "לפושעים אין מצפון, אבל מה לעשות כאשר הדבר נעשה במסגרת החוק? יש סוכנים שמפעילים לחץ פסיכולוגי אדיר על הקשישים, ולא מפסיקים ללחוץ עליה. בעייני זה צריך להיות מנוגד לחוק. בעייני החברות האלה צריכות לשאת באחריות כבדה. השאלה מה המדינה עושה כדי לעזור ולא הרבה נעשה. בקרב ציבור הקשישים שלנו יש לתרמיות האלה אופי מיוחד. לדעתי צריך להחמיר בחקיקה הקיימת."
יקותיאל משי שמלווה מקרי הונאת קשישים: "יצא לי לטפל באלפי קישים בישראל שפנו אלי בדמעות כדי שאעזור להם. במהלך 20 השנה האחרונות ראיתי אין סוף מקרים של חברות מסחריות וגם בירוקרטיה של משרדי ממשלה. אני קורא לעידוד המעורבות בחיי האוכלוסייה המבוגרת."
אניטה יצחק, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן: "זו תופעה שקיימת בעולם כולו, בסקר שנערך בשנה שעברה 23% מהאזרחים הוותיקים נמצאו שנפגעו. אנחנו בנינו מערכת כוללת לטיפול בסוגיה. במישור החקיקתי אנחנו הפצנו תזכיר חוק שמבקש חובת הקלטה וחובת הנגשה של ההקלטות. חקיקה נוספת שעומדת על הפרק היא הקמת מאגר שאנחנו קוראים לו "אל תתקשרו אלי", למאגר הזה יכנסו מספרי טלפון של אנשים שלא מעוניינים שיתקשרו אליהם לשיחות שיווק ואליהם יהיה אסור להתקשר."
ח"כ אכרם חסון אמר בסיכום הדיון: "הנושא הזה לא חדש, שמענו עליו כבר בשנות ה2000 המוקדמות. זה קשור בחינוך ובתרבות שלנו וכנראה משהו פגום. לצערי הרב הייתה הזנחה ארוכת שנים. לא מתקנים רק בדיבורים וצריך שהנושא יחלחל ויגיע לכל מוסד ורשת, ולהקים גם מערך בקרה ואכיפה. יש לנו נבחרי הציבור אכזבה גדולה מיזה שאין שום שיתוף פעולה בין הגופים ולכן האזרח הפשוט נפגע. צריך למצוא את הנוסחה לאחד את כל הכוחות ולשפר את השירות"
המלצות המועצה לצרכנות לפעולה
במקרים רבים המועצה לצרכנות מצליחה להביא לביטול העסקה ולהשבת הסכום שנגבה, אולם מניסיוננו, ישנם צרכנים רבים שנפגעו על ידי בית עסק שלא פנו למועצה לצרכנות, והחשש הוא שמרבית הנפגעים, בעיקר כשמדובר באזרחים הוותיקים, אינו מצליח לעמוד על זכויותיו. מכאן החשש המוחשי לפגיעה ולביצוע עוולות רבות בציבור גדול של קשישים.
המועצה לצרכנות מסייעת לצרכנים ובנוסף מעבירה את התלונות לרגולטור הרלוונטי כגון משרד התקשורת והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן על מנת שתופעל סמכותם לאכיפת החוק באופן מוגבר. אולם חובה על כולנו לפעול למניעת התופעות הללו ולעקירתן מהשורש ועל כן יש לשקול מעבר להגברת האכיפה בתחום זה, גם תיקון נוסף לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 בכדי לשפר את מעמד הצרכן גם בתחום העסקאות הטלפוניות.
בנוסף, המועצה פנתה לנגידת בנק ישראל בדרישה להפעלת סמכותה והנחיית חברות האשראי לפעול לפי חובת הנאמנות אותה הן חבות ללקוחותיהן. עד כה לא התקבלה אצלנו כל תגובה.
בדיקת חברות האשראי את תלונות הלקוחות על שימוש לרעה בכרטיס האשראי עלולה לחשוף התנהלות בעייתית של אותו עוסק מחד גיסא, ומחייבת מכוח חובת הנאמנות המוגברת כלפי הלקוח, נקיטת אמצעים לוידוא פעולת העוסק כדין מאידך גיסא. ריבוי תלונות צרכנים על שימוש לרעה בכרטיסם מעלה חשש לפגיעה מכוונת של ספק, המחייבת את חברת האשראי לבדוק בדקדקנות את התנהלותו. ראוי כי במקרים בהם מצאה חברת האשראי שנעשה שימוש לרעה, יינקטו האמצעים המתאימים למניעתו לרבות ביטול הסכמי הסליקה עם אותו עוסק.
המועצה לצרכנות פנתה בעבר לגורמים רלוונטיים בהצעה לשקול הקמת אגף/יחידה מיוחדים במשטרת ישראל שתפקידם יהיה לטפל בהונאות ועוולות כלפי קשישים.
לצפיה במסמך עמדת המועצה לצרכנות בנוגע להונאות קשישים לחצו כאן
