המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים

תאריך: 24/02/2008

מאבק צרכני בישראל / עו"ד אהוד פלג
 
בתחומים רבים במשק נפגעות זכויות צרכנים מדרך התנהלותו של המיגזר העיסקי כלפיהם.
האם קיימת בישראל היתכנות למאבק צרכני מאורגן?
במאבק לקידום החקיקה בנושא הפיקוח על עמלות הבנקים הכריזה המועצה הישראלית לצרכנות על צו גיוס צרכני שתרם תרומה חשובה להצלחת המאבק. המבצע גרם לצרכנים רבים להציף את הדואר האלקטרוני של חברי ועדת הכלכלה בכנסת, בקריאה לעמוד בפני לחצי השכנוע המסיביים שהפעילו הבנקים נגד החוק המוצע.
מגמת ההתרככות בנחישותם של כמה מחברי – הכנסת עליה דיווחו אמצעי התקשורת כמה ימים קודם לכן, נעלמה כלא היתה, והחוק עבר למגינת ליבם של הבנקים.

מה גרם לאזרחים הרבים להיענות לקריאת המועצה לצרכנות ? הבנת התשובה לשאלה זו טומנת בחובה את המפתח להצלחת מאבקים צרכניים נוספים ומכאן חשיבותה.
 
מתי אזרח מחליט לחרוג משיגרת חייו ולא לעבור לסדר היום על ארוע או תופעה בהם נתקל?
ראינו אזרחים כאלה באים להפגין בככר רבין נגד היועץ המשפטי לממשלה בענין עיסקת הטיעון עם משה קצב.

ראינו אזרחים רבים שבאו למפגן הזדהות עם תושבי שדרות.
האם די בקיומה של מציאות בעייתית, על מנת שנחליט להגיב ?
בהקשר זה יש מקום להבחין בין שלושה סוגים של מקרים, הנבדלים זה מזה אולי גם בזהות אותו החלק בגופנו המגיב אליהם:
 
מוחנו יתריע בפנינו על ארוע או תופעה שאינם תקינים או ראויים, אך לצערנו אנו משופעים בנושאים כגון אלה בישראל. במקרים כאלה, אנו מסתפקים על פי רוב בשיתוף קרובים ומכרים בדעתנו על הנושא, ותו-לא.

ליבנו עשוי להרגיש חמלה והזדהות כאשר ניתקל במקרים של פגיעה הגורמת סבל לאנשים אחרים, אך גם כאלה לא חסרים בעולמנו, ופיתחנו לגביהם סוג של השלמה, כדי שלא לומר אדישות.
 
דומה כי רק אם נחוש עמוק בבטן כי תופעה מסויימת מקוממת עד כדי פגיעה בכבודנו – בין אם כבודנו האישי (לא להרגיש "פראייר"), ובין אם כבודנו האנושי כבעלי – מצפון,  — רק אז נסכים גם לצאת לפעולה כלשהי או להשתתף במאבק ציבורי.
 
לעיתים מוזכר רגש הכבוד בהקשרים שאינם בהכרח חיוביים – כבוד עצמי מופרז, רדיפת כבוד, רגישות יתר לכבוד. כאן מדובר בפן אחר, האחראי להנעה חיובית לפעולה:

כבוד האדם – אותו צלם אנוש, אותה גאוות השתייכות למשפחת האדם, המתהדרת בתכונות הנעלות על כל היצורים החיים. "האדם נברא בצלם אלוהים" – וזהו מעמד מחייב,  המטיל עלינו אחריות ליטול חלק בניהול עולמנו – ומדינתנו - בצורה הוגנת וראויה.

כאשר נתקלים בתופעה שהשלמה איתה מביישת אותנו כבני אדם – או כאזרחים - מתקיים המניע החשוב לנכונות ליציאה לפעולה אזרחית.

האם די בכך ? 
הסיכויים להניע אנשים לצאת למאבק אזרחי – בין אם בתחומי החברה והכלכלה ובין אם בתחומי איכות השלטון וזכויות האדם והאזרח - הם ללא ספק גדולים יותר, כאשר למאבק זה  ישנה מטרה הניתנת להשגה. הפן הרציונלי חובר כאן לכבוד האנושי כמניע, ובוחן אם יש תכלית למאמץ ולטירחה. התחושה כי "אתה יכול לעשות את ההבדל", או בלשון צו הגיוס הצרכני במאבק בעמלות הבנקים: "אם ניפנה (לחכ"ים) יווצר מיפנה" – מחזקת את האמונה ביכולת להביא לשינוי המיוחל ואת הטעם שיש לפיכך להשתתפות בנסיון לעשות זאת. 

לבסוף, חייב להיות גורם מוביל ומארגן שיקח אחריות על תהליך היציאה למאבק.
תפקידיו יהיו בהתאם:

א. לבטא ולשקף לציבור את תחושת הפגיעה בכבודו אל מול התופעה הפסולה שכנגדה יוצאים למאבק.

ב. להצביע על המהלך המתבקש ועל הסיכוי הגבוה שיש בו כדי להשפיע על ההתמודדות עם התופעה הפסולה, וזאת לצורך יצירת האמונה – אותה תחושת התכלית המשכנעת שיש טעם ביציאה לפעולה.

ג. לבצע את הצעדים הטכניים המתבקשים כדי לרכז את האנרגיה והנכונות של אלפי האזרחים למהלך מגובש אחד.

דומה כי מאבקים צרכניים מוצלחים הינם בהישג- יד; לאור הצורך להעמיד כח צרכני מאורגן אל מול האינטרסים הכלכליים החזקים במשק, ראוי כי הציבור יתחיל להפנים זאת ולהאמין בהיתכנותם של מאבקים כאלה, ויתכונן לקחת חלק פעיל יותר במאמץ להגן על זכויותיו.

במועצה לצרכנות מכינים כבר את צו הגיוס הצרכני הבא.
 
* עורך-דין אהוד פלג הינו מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות  


פורום המועצה לצרכנות