המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים


קרן השפע של הבנקים בחסות בנק ישראל / אהוד פלג *

והרי סקופ שטרם פורסם מהמלצות ועדת זקן לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות:
בנק ישראל מציע הקמת קרן סיוע לבנקים בהיקף של 3 מיליארד ₪ על ידי ציבור הצרכנים.
החדשות הרעות: הקרן כבר כאן והצרכנים כבר משלמים לה מזמן.  
בנק ישראל רק מציע להנציח אותה.

בימים הקרובים תפרסם ועדת זקן להגברת התחרות בענף הבנקאות את המלצותיה.
לא ניתן להתעלם מן השאלה מדוע נידרש בנק ישראל, המצוייד ממילא בכל הסמכויות והידע להגברת התחרות ולטיפול בחסמי תחרות, להקים ועדה שכזאת.
תזכורת קצרה: במיגזר משקי הבית לא קיימת תחרות בין הבנקים, וכתוצאה מכך הצרכנים משלמים עמלות גבוהות וריביות גבוהות.

אחד הגורמים העיקריים להיעדר התחרות במיגזר זה, הוא חוסר ההתמקחות של הצרכנים עם הבנק על מחירי השירות הנגבים מהם, וחוסר האיום מצידם במעבר בנק, וזאת בגלל חוסר יכולתם להשוות את מחירי השירותים בין הבנקים השונים:
המחירים מוצגים לציבור בערבוביה של עמלות בש"ח וריביות באחוזים, דבר המסכל יכולת השוואה אצל 70% מן הצרכנים (בהתאם למחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה לצרכנות).
מחירו של חסם תחרות זה לצרכנים מוערך במיליארדים של שקלים בשנה.
הבנקים גובים סכומים גבוהים אלה כי הם פשוט יכולים, לאור חוסר יכולת ההתמקחות של הצרכנים.
קבעה זאת במפורש הממונה לשעבר על ההגבלים העיסקיים, רונית קן: בחקירתה נגד הבנקים, היא תפסה מסמך שבו מסביר בנק הפועלים לבנק לאומי מדוע תימחר עמלה מסויימת כפי שתימחר: " העמלה משקפת את הכלל  התימחורי "לעולם תיקח".
ניתן היה לצפות שהגורם השלטוני המפקח על הבנקים, בנק ישראל, יטפל בחסם התחרות וישים קץ למצב הבלתי נסבל.      
כך עשה לדוגמה משרד התקשורת בתחום הסלולר, כשטיפל אחד לאחד, בכל חסמי התחרות, והצליח להתניע תחרות בתחום די דומה במאפייניו, ואנחנו כבר רואים את תוצאותיה של תחרות זו על ליבו של הצרכן בהצעות אטרקטיביות ובמחירים מוזלים בהרבה.
                                                                                                                      
לצערנו, בנק ישראל, במקום לטפל בבעיה, הופך לחלק ממנה, על ידי מתן חסות לבנקים והתעלמות מרווחת הצרכנים.

נגיד בנק ישראל מנמק את העמדה האנטי צרכנית של הבנק בשלוש סיבות:
א. חשש ליציבות הבנקים
ב. הצורך של הבנקים להרוויח כדי להיות מסוגלים לתת אשראי לציבור.
ג. שמירה על העיקרון הקובע כי יש זכות לעסק לגבות תשלום עבור מתן שירותים.

ייאמר מיד: שלושת העקרונות של הנגיד חשובים ומוסכמים גם על המועצה לצרכנות, ואין שום סתירה בינם ובין פתרון הבעיה המוצע על-ידי המועצה.
הצעת חוק שיזמה המועצה לצרכנות להסרת חסם התחרות הזה,מובלת בכנסת על ידי 21 ח"כים משלל סיעות הבית ובהם 6 ראשי ועדות בראשות יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת הכספים, יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ועוד.
ההצעה קובעת כי בנק לא יגבה עמלות עו"ש מקום שהוא מרוויח כבר מחשבון העו"ש באמצעות הריביות שהוא גובה. מחיר השירות הבנקאי במקרה כזה יעמוד על גובה הריבית בלבד, ויהיה לפיכך בר השוואה.
הצעת החוק שצפויה לפטור מעמלות עו"ש כמחצית מן הצרכנים, תמנע מהבנקים הכנסות בסכום המוערך ב-400-450 מיליון ₪  בשנה, בשעה שהכנסותיהם בשנת 2011 עמדו על יותר
מ-41 מיליארד ₪ (!).
בכך מהווה הצעת החוק פשרה מאזנת בין ביטול גורף של עמלות העו"ש שהיה מקנה לכלל הצרכנים יכולת השוואה, לבין זכות הבנק לגבות תשלום עבור שירותים.
מודל זה נהוג בעולם המערבי, ותואם כאמור, גם את שלושת העקרונות של נגיד בנק ישראל.
בנסיבות אלה, הגיע הזמן שבנק ישראל ימלא את תפקידו, יהפוך להיות חלק מן הפתרון, ויתמוך בהצעת החוק להסרת חסמי ההשוואה, ולקידום התחרות בענף הבנקאות.

* הכותב הינו מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות


פורום המועצה לצרכנות