המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים


פערי שיווק בפיקוח על ירקות ופירות/ עו"ד אהוד פלג*
 
מהו המכנה המשותף לכולנו ? כולנו צרכנים

מה צרכנים רוצים?
אספקת סדירה של תוצרת טובה במחירים סבירים.
עכשיו נעבור לכובע המקצועי שלכם:

מה חקלאים רוצים?
לגדל ולמכור הרבה תוצרת טובה ברווחים סבירים:
האם יש סתירה בין מה שהצרכנים רוצים ומה שהחקלאים רוצים?
לא

אז מדוע יש פער אדיר של עשרות ולעיתים מאות אחוזים בין המחיר שהחקלאי מקבל ב"שער המשק" לבין המחיר שהצרכן משלם בחנות?
ביוני 2012 לדוגמה קיבלו החקלאים 2,5 ₪ על 1 ק"ג בננות והצרכן שילם 7-8 ₪ לקילו.
לשאלה למה יש פער אדיר כזה, יכולים להיות 2 הסברים:
1. התפוח שהחקלאים קוטפים מן העץ ומוכרים הוא לא התפוח שאני קונה בחנות.
בדרך יד נעלמה מכניסה לתפוח כל מיני ערכים מוספים והופכת אותו לסופר-תפוח. (אולי לכן זה נקרא שרשרת ערך...). בסופר תפוח – אני לא מתכוון תפוח של הסופרמרקט אלא – לתפוח –על, בעל סגולות נוספות.
2. ההסבר השני:
מישהו בדרך גוזר קופון שמן מאד ועושה עלינו קופה ענקית.
היות והתפוח שאני, הצרכן, קונה הוא בדיוק התפוח שהחקלאים קוטפים, אז ההסבר השני הוא ההסבר הנכון: חוליות התיווך בין החקלאי לצרכן בשרשרת הערך מנפחות את הערך ומזרימות אותו לכיסן.

• אם לא היה נגרם לנו הצרכנים ולחקלאים נזק – מילא.
- אבל אנחנו הצרכנים משלמים על זה הון תועפות וכתוצאה מזה מצמצמים את הצריכה של פירות וירקות, ומונעים מעצמנו ומילדינו מזון בריא, ועוד בעידן של מאבק עולמי במגיפת ההשמנה – הגורם האחראי יותר מכל לתמותה בעולם.
- ולחקלאים נגרם נזק – כי התוצרת שלכם נמכרת פחות ורק חלק ממה שעמלתם עליו כל כך קשה והוצאתם עליו כ"כ הרבה רק חלק מזה אתם זוכים למכור.

מדוע פערי התיווך הם כה גבוהים:
1. ריכוזיות ברשתות המזון השולטות בשוק.
2. תאוה לרווחים גבוהים בקרב כלל המשווקים.
אין שום רע ברווחים גבוהים, אבל בתנאי שנהנים מהם כל השותפים לשרשרת הערך – היצרנים – החקלאים, המשווקים, והצרכנים - כולנו שותפים לתהליך יצירת הרווחים.
ובשותפים צריך לנהוג בהגינות.

האם השוק היום הוגן?
במקום שהמחירים לצרכנים בלתי סבירים לא יכול להיות שהשוק הוגן.
מה דרוש במצב כזה של שוק לא הוגן?
התערבות ממשלתית.
כשאין ריסון עצמי – צריך ריסון חיצוני.
נכון, שוק חופשי הוא מושג מפתח בכלכלה בריאה.
אבל כלכלה בריאה משמעותה גם:
- מחירים סבירים
- מידתיות
- התחשבות בשותפים לשרשרת הערך.

כששוק חופשי הופך להיות שוק חופשי מהגינות זה לא שוק חופשי (זו אשליית שוק חופשי) זה שוק מופקר!
זה שוק שבו חל חוק הג'ונג'ל: החזק גובר!
כנראה שבלימודי כלכלה או מינהל עסקים לימדו היטב את המונח השאת רווחים (מיקסום רווחים) ושכחו ללמד את המונחים התחשבות והגינות.
המונח "שוק חופשי" הפך לסיסמת הטייקונים והתאגידים העיסקיים כמנטרה שהם חוזרים עליה שוב ושוב למטרה אחת:
לשמור את השוק חופשי מהתערבות ממשלתית לשמור באופן זה על יכולתם לעשות רווחים גבוהים על גב הציבור – צרכנים וחקלאים.
כך שמענו אותם צועקים בכנסת "השאירו את השוק חופשי" בענף הסלולר, וראינו את המהפיכה הצרכנית הברוכה בתחום זה, כשמשרד התקשורת החליט סוף סוף להתערב.
כך שמענו אותם צועקים "שוק חופשי" בענף הבנקאות כדי להמשיך ולסכל אפשרות השוואה של הצרכנים הפרטיים.

אז חברים – יש תחומים בהם הסיסמה: תנו לכוחות השוק לעבוד ואל תתערבו פשוט לא עובדת,
ואז צריך הריבון להיכנס ולהסדיר את הענינים.
כך הצליחה החברה האנושית לעבור ממצב הכאוס למצב של חברת חוק מסודרת.
שמענו את השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ מספר לנו איך נידרשה המשטרה להיכנס לאזורים מסויימים כדי להכניס סדר, מקום שם החזקים – משפחות הפשע במקרה זה – משתוללים ועושים כבתוך שלהם, תוך פגיעה בזכויות הציבור ובבטחונו.
לאחרונה פורסם דוח מבקר המדינה על העיר לוד שמתח ביקורת קשה על מצב התוהו ובוהו והיעדר תחושת בטחון אישי לתושבים בגלל חולשת כוחות הסדר והחוק המקומיים.
גם פערי השיווק הבלתי סבירים של פירות וירקות פוגעים בביטחון – בבטחון התזונתי של הצרכנים ובביטחון התעסקותי של החקלאים.
גם בענף הזה, ששוררת בו הפקרות מחירים, צריכה הממשלה להתערב.

עם זאת חשוב שלא נשפוך את התינוק ביחד עם המים – צריך לשמור על אפשרות החקלאים לתמחר עלויות של מפגעים, של גורמים עונתיים וגם על יכולתם לתת ביטוי לאיכות מיוחדת, ולשמור על גמישותם לייצר שונות ובידול לכן כל כך חשוב שאת השינוי הזה יובילו יד ביד ובתיאום מלא החקלאים והצרכנים.
מתווה הפיקוח אותו מקדמות בשיתוף פעולה התאחדות האיכרים והמועצה הישראלית לצרכנות – ארגון הצרכנים היציג בישראל – הוא מתווה של פיקוח – לא על המחיר של החקלאי אלא על פערי השיווק.

איך זה יפעל? איך זה יחושב? מה יפורסם לצרכן?
משרד החקלאות יבחן ויפרסם את פער השיווק המירבי בכל ענף חקלאות מלפפונים, תפוזים וכו'.
הוא יעשה זאת, כפי שהוא נוהג לקבוע מחירים פער השיווק הזה יחושב באופן שיקלי ולא אחוזי – כי אין לו שום זיקה למחיר הירק או הפרי בשער המשק.
מדובר בעליות הובלה, שיווק קירור, פחת וכד'.
החקלאי יקבע את מחיר שער המשק בו הוא מוכר את תוצרתו.
מחיר זה – לגבי כל סוג פרי או ירק – יירשם בתעודת משלוח וילווה את המוצר לאורך כל שרשרת הערך – עד לנקודת המכירה.
החנות תפרסם על כל מדף 2 מחירים: המחיר לצרכן ובסוגריים מחיר "שער המשק".
ליד הקופה (או ליד מדפי הפירות והירקות) יופיע שלט גדול ובו פערי השיווק המירביים אותם קבע משרד החקלאות.
באופן זה הצרכן יוכל לוודא כי המחיר הנקוב נמצא בטווח המחירים המותר, ולא – יוכל לדווח למועצה לצרכנות ולתמ"ת.
כך, במציאות של מחסור במשאבי פיקוח, קיבלנו אלפי פקחים שיוודאו את עמידתם של המחירים בתנאי החוק.
המסגרת החוקית: 1) צו מכח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים המסמיך את השרים 
                                      לקבוע את הרווח המירבי.                                 
                        2)  תקנות שילוט מוצרים בפיקוח – שיזמה המועצה לצרכנות,  מחייבות כל
                                     בית עסק לפרסם בשלט את שמותיהם ומחירם של המוצרים בפיקוח.
למהלך הזה של פער שיווק מפוקח, של פירות וירקות יש תועלת מעשית מיידית –
לחקלאים – בהגדלת מכירות
ולצרכנים – בהורדת מחירים ואפשרות לצרוך יותר בריא.

אבל מעבר לתועלת המעשית, יש כאן ביטוי מאד לא שכיח לשיתוף פעולה בין המיגזר היצרני – החקלאים - לבין משתמש הקצה – הצרכנים - בהעברת מסר לכלל הציבור  בישראל, למיגזר העיסקי ולממשלה:
אנחנו רוצים שוק הוגן
אנחנו רוצים תרבות סחר הוגנת
אנחנו רוצים מדינה הוגנת
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* הכותב הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות


פורום המועצה לצרכנות