המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים

תאריך: 21/09/2011

אשלית השוק החופשי / עו"ד אהוד פלג

שוק חופשי איננו מטרה, הוא אמצעי להשגת שוק הוגן. האיכות והמחיר אמורים להתחרות על ליבם של הצרכנים.


 

המחאה הציבורית נגד יוקר המחיה נתקלת בטיעון ערכי וכבד משקל מצד חוגי הכלכלנים ואנשי העסקים: אל תתערבו בשוק החופשי!

 

טיעון זה הושמע בשעתו גם על ידי הבנקים מול החקיקה שביקשה להתערב להם בעמלות העו"ש. הוא הושמע גם על ידי חברות הסלולר שלא רצו בתיקונים הצרכניים המבורכים שהוביל משרד התקשורת והוא הושמע על ידי כלכלנים במשרדי הממשלה שפעלו להסרת הפיקוח ממוצרי מזון שונים, ובעקבות זאת זינקו המחירים עד לרמה שהולידה את מחאת הקוטג'.

 

 שתי שאלות צריכות להישאל בעניין האידיאולוגיה המקדשת את השוק החופשי:

 1.  האם שוק חופשי הוא אכן המטרה אליה צריך לשאוף, או רק אמצעי להבטחת רווחתם  

       של הצרכנים?

 2.   האם השוק בישראל יהיה באמת שוק חופשי אם השלטון "יניח לו לנפשו"?

 

יאמר מיד: שוק חופשי איננו מטרה. הוא אמצעי להשגת המטרה שהיא שוק הוגן לצרכנים ולעסקים. הנחת היסוד היא שבשוק חופשי עשויה להיווצר תחרות חופשית בין העסקים, ואז האיכות והמחיר יתחרו על ליבם של הצרכנים.

 

שוק חופשי הוא רצוי – רק אם יבטיח חבילת רכישה הוגנת

 

ממצב זה ירוויחו מי שיידעו להשקיע בייצור (או בייבוא) מוצרים איכותיים, ידעו לשווקם באופן נכון ויידעו לתמחרם באופן שיגלם יחס עלות/תועלת (או תמורה עבור הכסף) שיהפוך אותם לאטרקטיביים עבור הצרכנים.

 

גם הצרכנים ירוויחו מאיכות מוצרים משופרת, משירות ראוי לשמו ומתמחור סביר, בצירוף חבילת רכישה הוגנת.

 

אמור מעתה – שוק חופשי הוא דבר רצוי, רק אם ביכולתו להבטיח חבילת רכישה הוגנת לצרכנים בדרכים עסקיות הוגנות.

 

האם זה מצב השוק בישראל מנקודת המבט הצרכנית? בתחום הבנקאות סיכלו הבנקים במשך שנים, באמצעות ג'ונגל עמלות העו"ש, את יכולת ההשוואה של הצרכן, שהיא התנאי ליכולת ההתמקחות והורדת המחירים.

 

המחירים הגבוהים של העמלות והריביות גרמו לצרכן להרגיש תחושת שיעבוד לבנק ולתעריפיו. רק התערבות של המחוקק צמצמה את מספר העמלות וביטלה כמה עמלות מקוממות במיוחד, ואף נתנה למפקח על הבנקים סמכויות מפורשות לקבוע את מחיר העמלות.

 

ב"חוק הגונגל" אין הרבה תקווה לחלשים

 

גם חברות הסלולר עשו כל שביכולתן כדי לשעבד את הצרכנים, ו"השוק החופשי" מבחינתן, היווה כר פורה ליצירתיות בשכלול שיטות לגריפת רווחים מן הציבור.

 

כאן כבר לא הסתפקו בהעמסת קשיים על הציבור בהבנה של התמחור וביכולת ההשוואה בין החברות השונות, אלא כבלו בפועל את הצרכנים אל החברות בתקופות התחייבות של 3 שנים. את שיטת הכבילה הזו אימצו בחדווה תאגידים אחרים בשוק התקשורת כגון חברות הכבלים, הלווין והאינטרנט. הלכך יקרא שוק חופשי?

 

קיים חשש כבר לפי אופן השימוש בטיעון "שוק חופשי", הוא לעיתים בגדר סיסמא מטייחת עיניים לשעבוד צרכנים ולחסימת כל פיקוח והתערבות שלטונית שמטרתן הגנת הצרכן. זוהי מנטרה הנישאת ברוממות גרונם של טייקונים, המנטרלת ודוחקת את רגליה של ההגינות מחיי המסחר במדינה. כוונתם כמובן איננה לשוק חופשי אמיתי אלא לשוק שצריך להישאר מופקר מפיקוח ונתון לכוחם ולשלטונם הריכוזי. החוק השורר על פי שיטה זו קרוי חוק הג'ונגל". אין בו הרבה תקווה לחלשים, ואין בו הרבה צדק לצרכנים.

 

הגיעה העת לכך שהשלטון יסייע.

 

לעיתים באה התנגדות למעורבות שלטונית בשוק גם מהמשרדים הממשלתיים עצמם. אין בכך קושי כאשר הדבר מבוסס על קביעה לפיה שורר מצב תחרותי נאות בענף מישקי מסוים.

 

עם זאת, כאשר ההתנגדות לפיקוח מחירים לדוגמא נובעת מרצון "לחסוך" בהקצאת משבים לאכיפתו או מחשש מפני ביקורת מצד היצרנים והמשווקים, אסור להשלים עם סירוב הממשלה למלא את תפקידה בהגנת הצרכנים.

 

מדינת ישראל מייחלת לשוק הוגן. שוק הוגן יושג על ידי שילוב של תחרות חופשית בתחומי המשק בהם היא יכולה להתקיים, ועל ידי התערבות שלטונית – חקיקתית או ממשלתית – מאזנת, בענפים בהם התחרות איננה מתקיימת.

 

זהו איננו אינטרס צרכני בלבד. עסקים רבים סובלים אף הם מן הדורסנות והטורפנות של תאגידים כוחניים ושל עסקים המתנהלים בדרכים בלתי ראויות. הגיעה העת לשילוב ידיים בין המגזר העיסקי לבין ציבור הצרכנים בשותפות ליצירת עיסקאות הוגנות וכדאיות לשני הצדדים.

 

והגיעה העת לכך שהשלטון יסייע בתהליך זה, באמצעות פיזור ריכוזי עוצמה, הסרת חסמי תחרות, או על ידי פיקוח מחירים, ויימנע ממדיניות המותירה את השוק מופקר, ובודאי לא חופשי.

 

עו"ד אהוד פלג הוא מנכ"ל המועצה לצרכנות  



פורום המועצה לצרכנות