תאור המקרה:
א' הזמינה סלון דרך אתר קניות באינטרנט. לאחר שבועיים, הספה הזוגית החלה לשקוע. א' פנתה אל היצרן , שהבטיח לתקן את הסלון בביתה. הספה תוקנה אך לא כראוי, והצרכנית דרשה להחליף את הספה.
הספה המשיכה להתפורר, והצרכנית פנתה למועצה לצרכנות.
הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל ליאת, שפנתה אל החברה ודרשה להחליף את הסלון או לבטל את העסקה. החברה טענה בתעודת האחריות אותה היא מספקת כי "יש לחברה הזכות לבחור בין תיקון להחלפת הרהיט או חלק ממנו לבין מתן זיכוי או החזר זיכוי והכול לפי שיקולה הבלעדי של החברה".
ליאת פנתה אל החברה בשנית, ציטטה את חוק המכר ממנו עולה כי קיים חשש לכאורה שחברתכם לא קיימה חובתה כלפי הצרכנית, ולכן דרשה שוב את החלפת הסלון או ביטול העסקה.
בתחילה הסכימה החברה לבטל את העסקה ולהשיב לא' את כספה. אולם התחרטה וטענה כי אתר האינטרנט דרכו הזמינה א' את הסלון צריך להשיב לה את כספה.
התוצאה:
לאחר דין ודברים הוסכם החברה תיקח את הסלון, תודיע לחברת האינטרנט על ביטול העסקה, על מנת להשיב לצרכנית את כספה.
א' הודתה לליאת על הטיפול המסור והמקצועי בתלונתה.
