• הטעיה בנוגע להיקף השירות ואי גילוי פרטים מהותיים, כגון דמי ביטול גבוהים במקרה של הפרת התחייבות, חלפים חשובים ויקרי ערך אשר אינם כלולים באחריות וחיוב בתשלום השתתפות עצמית גבוהה (160-350) ₪ ,במקרה של מימוש הזכות לקבלת שירות.
• החתמת הלקוח על חוזה לתקופה ארוכה מבלי לברר את ותק המכשיר ומבלי ליידע את הלקוח על חריג שלפיו מוצר בעל ותק של למעלה מ-8 שנים לא יתוקן.
• ניצול קשישים בכל הנוגע להחתמתם על חוזה ארוך טווח לביטוח מכשירים ישנים, שהזכות לקבלת שירות לא חלה עליהם, וכן סירוב לבטל את ההסכם לפני תום התקופה.
• אי מסירת עותק מן החוזה, בניגוד לחוק.
• מיקום התנאים המהותיים בגב החוזה ובאותיות קטנות.
• החוזה כלל תנאי לפיו החברה תיתן שירות תוך 48 או 60 שעות עבודה (וכך הציבור מוטעה לחשוב שמדובר ב-2 ימי עבודה במקרה של 48 שעות עבודה), בעוד שהכוונה היא לימי עבודה בני-8 שעות , ולכן 48 שעותהם 6 ימי עבודה!
• החוזה כלל פטור לפיו החברה מחויבת לתקן רק אם קיים מלאי חלקי חילוף אצל היבואן, בעוד שעל החברה לדאוג להחזיק מלאי חלקי חילוף לצורך מתן השירות.
• החוזה כלל פטור לפיו החברה אינה מחויבת לתקן מכשיר החל מוותק מסוים, על אף שתנאי זה בטל אם ותק המכשיר לא נבדק במועד החתימה על החוזה.
על מה צרכנים מתלוננים?
